ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם חוד חידה וגו' עד סוף הנבוא': מפני שבנבואה שלמעלה זכר בדרך כלל הרעות שיבואו על ירושלם באה הנבואה הזאת להודיע מי יהיה הצר הצורר שיבוא להחרימה, וצוה השם לנביא (ב) שיעשה בזה חידה ומשל שהמשל הוא הדמות דבר לדבר והחידה הוא התעלמות הפי' והסתרו, (ג) ולזה אמר הנשר הגדול וביאר למה קראו גדול ואמר שהוא לפי שיהיה גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה שכל זה עוזרו לעוף מהרה, ומלבד זה הוא יפה מאד וזהו אשר לו הרקמה רוצה לומר שהיה נוצתו מגוונים שונים זה מזה כי רקמה יקרא מעשה האורג ורוקם, ואמר שהנשר ההוא בא אל הלבנון שהוא מקום העצים רבים, ולפי שהארז הוא הגבוה שבעצים והצמרת הוא הענף הגבוה מהעץ לכן אמר ויקח את צמרת העץ שאותו הנשר לקח אותו עץ היותר גבוה, (ד) ואת ראש יניקותיו קטף שהם הענפים הרכים העליונים כי מפני רכותם יקראו יניקות מלשון יונק שדי אמו, ואומרו ויביאהו אל ארץ כנען ענינו אל ארץ הסוחרים ולכן אמר בעיר רוכלים שמו ויהיה כנען מלשון כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב, ח) וכן אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ (ישעיה כג, ח), (ה) ואמר ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה הזרע להגיד שהנשר ההוא לקח מזרע הארץ ההיא עצמה לא מזרע נכרי שלא יצליח בה כי אם מזרע הארץ, ויתנהו בשדה זרע ר"ל שדה ראוי להצליח בה, ואמר קח על מים רבים רוצה לומר שלקחו ונטע אותו על מים רבים, ואומרו צפצפה שמו נראה לי שענינו שנטע אותו ושמו באופן שכל העופות היו מצפצפים ומשוררים עליו, (ו) ויצמח ויהי לגפן סורחת רוצה לומר שאותו זרע שזרעו הנשר במקום טוב על פלגי מים כשצמח יצא פחות ושפל ונמאס לא כעץ אשר לוקח ממנו ולא כפי המקום שנטעהו בו, והוא אומרו ויהי לגפן סורחת כי במקום שהיה ארז רם ונשא נעשה גפן וגם לא גפן טובה כי אם גפן סרוחה ונבאשת שפלת הקומה דלה ודקה מכל העצים לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו כי הגפן שהיא שפלת הקומה לא יגבה ולא יעלו דליותיו למעלה אבל הן פונות אל הגפן שפלים כמוה וכן השרשים תחתיו יהיו ולא יתפשטו למרחוק אבל יהיו תחת הגפן במקומו לא רחוק לו, ואמר ותהי לגפן רוצה לומר אבל עם כל שפלותה וסרחונה היתה לגפן ותעש בדים ותשלח פארות שהוא כמו פארות שהם הענפים הדקים ובדים הם הגסים שמהם יוצאים הפארות, (ז) ועם זה קרה שבא נשר אחר שהיה גם כן גדול הכנפים ורב הנוצה אבל עם היותו גדול הכנפים ורב הנוצה כראשון הנה לא היה שוה לו בשאר הגדולות, ולזה לא אמר בו ארך האבר ולא אשר לו הרקמה כאשר אמר בראשונה לפי שלא היה כמוהו, על הגפן הזאת וכפנה שרשיה עליו רוצה לומר והנה הגפן הזאת אספה שרשיה על אותו נשר כי בטחה בו ולכן אספה כל שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו שהגפן שלחה לאותו נשר בשוחד ומתנה דליותיו וענפיו כדי להשקות אותה מערוגת מטעה כלומר להשקו' אותו נשר מערוגות מטע הגפן כי שם היו נעשים היינות הטובים ששלח לנשר להשקותו, (ח) ובאמ' טעה בזה מאד הגפן כי היא קודם לזה בהיותה תחת הנשר הגדול הראשון בשדה טוב ועל מים רבים היתה שתולה לעשות ענף ולשאת פרי ולהיות לגפן אדרת כלומר לגפן הדורה ויפה.