ויהי כשמוע המלך חזקיהו וכו' עד ויתפלל חזקיהו: כאשר שמע המלך חזקיהו את דברי רב שקה קרע את בגדיו, בשמעו מה שחרף מערכות אלהים חיים, כי כמו שהשומע ברכת השם מפי המברך חייב לקרוע, כך חייב לקרוע גם כן השומע מפי השומע, ועם היות שאין השומע חייב לקרוע על גדוף השם היוצא מפי הגוי, הנה רב שקה היה משומד, ולכן קרע המלך על דבריו, כך אמרו חכמים ז"ל במסכת סנהדרין (ב) וישלח את אליקים ואת שבנא ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיה הנביא, לאמר לו (ג) יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה רוצה לומר, שהיום ההוא היה יום צרה חזקה בבא מלך אשור והשחית את ירושלם, והיה עם זה יום תוכחה ונאצה מפני התוכחות והנאצות אשר אמר רב שקה כנגד השם, מלשון והוכח בדברים, והודיעו עוד, כי רפו ידיהם כל כך ונחלש כחם בשמעם דברי רב שקה, עד שלא היה בהם עוד כח להלחם, וזהו כי באו בנים עד משבר, כי המשיל הצרה ההיא לאשה הרה אשר יאחזוה חבליה, ובא הבן עד המשבר, שהוא פי הרחם מקום יציאת הוולד, שאז חבליה יותר קשים כשהוולד קרוב לצאת ואין כח ליולדה לחזק עצמה להוציא הוולד, כאלו אמר, כן אנחנו בצרה הגדולה הזאת שאין לנו כח לצאת ממנה אם לא יעזרנו השם ית', ורש"י פירש, כי באו בנים עד משבר, ישראל שהם בניו של הקדוש ברוך הוא, באו עד צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לוולד לצאת, והנה חזקיהו להקטין עצמו לא נקרא בשם מלך, אבל אמר כה אמר חזקיהו מפני ענותנותו, ואמר כמהתל, (ד) אולי ישמע ה' אלקיך את דברי רב שקה, רוצה לומר, מחוייב הוא שישמע חרופיו וגדופיו, ומה שהוכיח מאותם הדברים אשר שמע ה' ולכן יאות לנביא שיעזרם בתפלתו, וזהו אמר, ונשאת תפלה בעד השארית הנמצא רוצה לומר, בעד בני יהודה וישראל אשר נשארו מעט מהרבה מחרבן השבטים, (ו) והנביא ישעיהו השיבם, כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת, רוצה לומר, אל תירא מסנחריב עם כל חוזק החירופים והגידופים שאמרו נעריו ומשרתיו, (ז) כי הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו, והנה כללה התשובה הזאת הקצרה ארבעה גזרות.
א' הנני נותן בו רוח ולא אמר זה על העתיד כי אם על מה שעבר, רוצה לומר, מה שראית מחוזק סנחריב וגבורתו בשאר המלחמו', וגם עתה חפצו ורצונו לבא על ירושלם, הנה מאתי היה זה כלו, כי אני נתתי בו אותו הרצון והגבורה ורוח המושל.
הגזרה השניה היא, ושמע שמועה, והשמועה ההיא היתה שתרהקה מלך כוש יצא להלחם אתו, והצטרך סנחריב ללכת מלכיש שהיה יושב בה אל לבנה, להלחם עם מלך כוש שמה, והיה זה מהשם יתברך, כדי שיסור מהמצור בזמן ההוא ויוכלו בני ישראל להביא ולהכניס בעיר מה שיצטרך אליהם מהמזון ושאר הדברים מחוץ, וכל זה הנכלל באומרו, ושמע שמועה.
והגזרה השלישית היא, באומרו ושב לארצו רוצה לומר, שישוב הוא לבדו, כי לכן אמר ושב בלשון יחיד, רומז אל המגפה. אשר יגוף ה' את מחנהו כמו שיזכור אחר זה, באופן שימותו אנשיו וישוב הוא יחידי לארצו.
והגזרה הרביעית היא, אמרו והפלתיו בחרב בארצו רוצה לומר, שאחרי שובו אל מלכותו יפול בחרב שמה, כי בניו יהרגוהו, הנה אם כן נתן הנביא, בזה המאמר הקצר ארבע הודעות, הראשונה כבר נתקיימה בהצלחת מלך אשור ובבואו על ערי יהודה, בגזרת עירין ובמימר קדישין, והג' הנשארות היו עתידות להתקיים, (ח) וזכר הכתוב שמיד נתקיימה ההודעה השנית, כי הנה רב שקה שב למלך סנחריב להגיד לו מה שעשה על ירושלם, וימצא כי נסע סנחריב מלכיש וילך על לבנה, רוצה לומר, אצלה שהיתה עיר מבני יהודה להלחם שמה על תרהקה מלך כוש ששמע שיצא להלחם עמו, וסנחריב כאשר שמע אותה השמועה הלך לקראתו ונלחם עמו על לבנה, וחכמים ז"ל פירשו, שבאותו פרק השלימו שבנא וסיעתו עם סנחריב, ואין ספק כי כבר היה נשלם עמו בסתר בבואו על ערי יהודה, אבל לא יצא מן העיר ללכת אל סנחריב כי אם אחרי דברי רב שקה, ושקרע את בגדיו והלך לפני ישעיהו כמתחסד, ולפי שלא האמין דברי הנביא יצא להתחבר לסנחריב, וזכר הכתוב וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר, שמיד כשהלך רב שקה לדבר לסנחריב, עם היותו טרוד במלחמת תרהקה מיד שמע לדברי רב שקה, (ט) ושלח מלאכים אחרים אל חזקיהו וספרים בידם, ועליהם ככל הדברים אשר דבר רב שקה, כדי שידעו בירושלם שדברי רב שקה היו מפי סנחריב, אם לא שרב שקה האריך בדבריו כנגד הבטחון, אשר היה חזקיהו בוטח בחוזק אנושי, אם בגבורת עמו ואם במלך מצרים, וגם הרחיב פה והאריך לשון בספרו אל היהודים הטובות שיעשה עמהם סנחריב, אם יצאו אליו ויכנעו לפניו, אבל סנחריב לגודל מעלתו לא דבר מזה כלל לא מבטחון מצרים. כי מה יעשה אדם לו, ולא לדבר על לב העם טובות, כי לא רצה לכבשם כי אם בהכנעה ובבזיון, (י) ולכן היו דבריו בלבד מכוונים אל חזקיהו שהיה מלך יהודה לא לעם, כאשר עשה רב שקה, כי חרפה היא לו, וכוונת דבריו לחרף ולגדף יכולת השם יתברך כמו שאמר (יא) הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור (יב) ההצילו אותם אלוהי הגוים וגו', ולפי שהיו הדברים האלה כנגד השם (יד) לקח חזקיהו הספרים מיד המלאכים, ואחרי שקרא אותם עלה בית ה' ויפרשם שמה, והנה אמר הכתוב ספרים בלשון רבים, ואמר ויקראהו ויפרשהו בלשון יחיד, לפי שעם היותם ספרים רבים בספר אחד היו כתובים החירופים והגדופים ההם, או אמר, שפירש כל אחד מהם לפני השם: