Against Apion 1:18

ועל הסופר הזה אוסיף עוד את מֶנאַנדרוס איש אפסוס, שכתב את כל מעשי המלכים אשר קמו ליונים וללועזים ושקד ללמוד את דברי הימים מספרי עם ועם. הוא דבר גם על מלכי צור ואחרי כן הגיע לימי חירום וספר עליו כדברים האלה: ״אחרי מות אביבעל ישב חירום בנו על כסא מלכותו והוא חי חמשים ושלש שנה, וימי מלכותו היו שלשים וארבע שנה. הוא סתם את הככר הרחבה ונדב את עמוד הזהב למשכן זאוס, והלך לאסוף עצים מיער, וכרת עצי ארזים בהר הנקרא לבנון לעשות מהם קורות לבתי המקדשים, והרס את בתי המקדשים הישנים ובנה חדשים תמורתם, בהרימו תרומת קודש להרקלס‏¹בשם הרקלס קראו היונים ל״מלקרת״ אשר לכנענים הצידונים (אחד האלים). ולעשתרת‏.²הדברים ״בהרימו תרומת הקדש״ (בהגבילו להם נחלת קדש) חסרים בהוצאת ניזה. ולראשונה הקים את מקדש הרקלס בחדש פֶריטיוס (ואחרי כן את מקדש עשתרת)‏,³המאמר המוסגר חסר בהוצאת ניזה. כאשר⁴הקשר הזה (״כאשר״) נמצא בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: (הוא) יצא למלחמה כו׳. יצא למלחמה על העתיקאים‏,⁵כך תקן ניזה (Ityakaioi), כנראה יושבי עתּיקה (Utica) בארץ לוב אשר באפריקה הצפונית, היא מושבה צורית עתיקה. בהוצאה הישנה: הטיטואים (Tityoi). אשר לא שלמו לו מס, ואחרי כן הכניע אותם ושב אל ארצו. ובימי המלך הזה היה בן צעיר לעבדימון, הוא נצח כפעם בפעם בחידות אשר שלח שלמה מלך ירושלים”. והזמן אשר עבר מימי המלך הזה עד בנין קרתחדשת עולה ככה (בחשבונו): אחרי מות חירום ירש את מלכותו בנו בעליעזר‏⁶כן בהוצאה הישנה (Baleazaros). בהוצאת ניזה: בעלבעזר, Balbazeros. וימי חייו היו ארבעים ושלש שנה, וימי מלכותו שבע עשרה שנה‏⁷בהוצאה הישנה: שבע שנים. ואחריו מלך בנו עבדעשתרת וימי חייו היו שלשים ותשע שנה‏⁸בהוצאה הישנה: עשרים ותשע שנה. וימי מלכותו תשע שנים, כי התקשרו עליו ארבעת בני מינקתו והמיתוהו, ובכורם מלך תחתיו (הוא מתושעשתרת בן לעשתרת, וימי חייו היו חמשים וארבע שנה)⁹המאמר המוסגר חסר בהוצאה הישנה. וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה‏,¹⁰את כל הפרשה המוסגרת תרגמתי מהוצאת ניזה, בהוצאה הישנה: ״ואחריהם מלך עשתרת בן דליעשתרת וחי חמשים וארבע שנה וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה. ואחריו מלך אחיו אשרים (Aserymos) וחי חמשים וארבע שנה ומלך שתים עשרה שנה (שוב); והומת בידי אחיו פלט אשר ישב על כסאו ומלך שמונה חדשים ואותו המית אתובעל כהן עשתרת ומלך שלשים ושתים שנה וחי חמשים ושמנה שנה, ואחריו בדעזור בנו וחי ארבעים וחמש שנה ומלך שש שנים ועל כסאו ישב מתנינגוס בנו וחי שלשים ושתים שנה ומלך תשע שנים ואחריו מלך פגמלין וחי חמשים ושש שנה ומלך ארבעים ושבע שנה״. וגלוי, כי הגרסה הזאת משובשת וגם אין חשבון השנים עולה. (ואחריו מלך אחיו עשתרום וימי חייו היו חמשים ושמנה שנה וימי מלכותו תשע שנים. והוא הומת בידי אחיו פלט אשר ירש את כסא מלכותו ומלך שמונה (חדשים, וימי חייו היו חמשים שנה. ואותו המית אתובעל‏¹¹הוא אתבעל שבמקרא (מלכים א' טז, לא). כהן עשתורת ומלך תחתיו), וימי חייו היו ארבעים ושמנה שנה וימי מלכותו שלשים ושתים שנה ועל כסאו ישב בעליעזור בנו וימי חייו היו ארבעים וחמש שנה וימי מלכותו שש שנים, ותחתיו ישב על כסאו מתּן¹²במקוֹר (ובהוצאת ניזה) Mettenos. בנו, וימי חייו היו שלשים ושתים שנה וימי מלכותו היו עשרים ותשע שנה, ואחריו ישב על כסאו פגמליון וימי חייו היו חמשים ושמונה שנה וימי מלכותו ארבעים ושבע שנה), ובשנה השביעית למלכותו‏¹³המחבר חושב: במלאת שבע שנים למלכו. ברחה אחותו ובנתה עיר בארץ לוב, היא קרתחדשת. כל הזמן מיום אשר ישב חירום על כסאו עד בנין קרתחדשת עולה בחשבון מאה וחמשים וחמש שנה ושמונה חדשים. והנה בית המקדש בירושלים נבנה בשתים עשרה שנה למלכותו (של חירום), ולכם עברו מזמן בנינו עד בנין קרתחדשת מאה וארבעים ושלש שנה ושמנה חודשים. הנשאר לי עוד דבר להוסיף על העדים הכנענים האלה? גלוי הדבר, כי הם מודים בכל תקף לדברי האמת. והנה כניסת אבותינו אל הארץ קדמה זמן רב לבנין בית המקדש, כי רק אחרי אשר כבשו את כולה במלחמה בנו להם את הבית. את הדברים האלה היטבתי לבאר מתוך ספרינו הקדושים ב״קדמוניות״ אשר כתבתי. And now I shall add Menander the Ephesian, as an additional witness. This Menander wrote the Acts that were done both by the Greeks and Barbarians, under every one of the Tyrian kings, and had taken much pains to learn their history out of their own records. Now when he was writing about those kings that had reigned at Tyre, he came to Hirom, and says thus: "Upon the death of Abibalus, his son Hirom took the kingdom; he lived fifty-three years, and reigned thirty-four. He raised a bank on that called the Broad Place, and dedicated that golden pillar which is in Jupiter's temple; he also went and cut down timber from the mountain called Libanus, and got timber Of cedar for the roofs of the temples. He also pulled down the old temples, and built new ones; besides this, he consecrated the temples of Hercules and of Astarte. He first built Hercules's temple in the month Peritus, and that of Astarte when he made his expedition against the Tityans, who would not pay him their tribute; and when he had subdued them to himself, he returned home. Under this king there was a younger son of Abdemon, who mastered the problems which Solomon king of Jerusalem had recommended to be solved." Now the time from this king to the building of Carthage is thus calculated: "Upon the death of Hirom, Baleazarus his son took the kingdom; he lived forty-three years, and reigned seven years: after him succeeded his son Abdastartus; he lived twenty-nine years, and reigned nine years. Now four sons of his nurse plotted against him and slew him, the eldest of whom reigned twelve years: after them came Astartus, the son of Deleastartus; he lived fifty-four years, and reigned twelve years: after him came his brother Aserymus; he lived fifty-four years, and reigned nine years: he was slain by his brother Pheles, who took the kingdom and reigned but eight months, though he lived fifty years: he was slain by Ithobalus, the priest of Astarte, who reigned thirty-two years, and lived sixty-eight years: he was succeeded by his son Badezorus, who lived forty-five years, and reigned six years: he was succeeded by Matgenus his son; he lived thirty-two years, and reigned nine years: Pygmalion succeeded him; he lived fifty-six years, and reigned forty-seven years. Now in the seventh year of his reign, his sister fled away from him, and built the city Carthage in Libya." So the whole time from the reign of Hirom, till the building of Carthage, amounts to the sum of one hundred fifty-five years and eight months. Since then the temple was built at Jerusalem in the twelfth year of the reign of Hirom, there were from the building of the temple, until the building of Carthage, one hundred forty-three years and eight months. Wherefore, what occasion is there for alleging any more testimonies out of the Phoenician histories [on the behalf of our nation], since what I have said is so thoroughly confirmed already? and to be sure our ancestors came into this country long before the building of the temple; for it was not till we had gotten possession of the whole land by war that we built our temple. And this is the point that I have clearly proved out of our sacred writings in my Antiquities.