ואחרי מנתוס אני רוצה לבקר את חַירימון, כי גם הוא כתב – לפי דבריו – דברי ימי מצרים והוסיף בספרו את שם המלך הזה אמנופיס, כשם אשר קרא לו מנתוס, וגם את רעמסס בנו, אולם הוא מספר, כי איסי1ביונית איסית, אשת אסיר (אוסיריס), מלכת אלי המצרים. נראתה לאמנופיס בחלום הלילה ויסרה אותו על אשר נהרס מקדשה במלחמה. ואחרי כן הוא אומר כי פריטיבַוטס2בהוצאה הישנה: פריטיפנטס. אחד החרטומים3״יודעי כתבי הקודש״, או ״סופרי הקודש״ במקור. הגיד למלך, כי בטהרו את ארץ מצרים מכל האנשים אשר נמצאה טומאה בשרם יסור ממנו חזון האימה הזה. והמלך צוה לאסוף עשרים וחמשה רבוא אנשים ידועי חולי ולגרשם מן הארץ. ובראשם עמדו שני יודעי־ספר,4כמו סופרים, בקיאים בכתב, מלומדים־חרטומים. משה ויוסף, כי גם הוא (יוסף) היה מן החרטומים. ואולם בלשון מצרים נקרא משה בשם טיסיתן ויוסף בשם פטסיף. וכאשר באו אלה אל סין מצאו שם שלשים ושמונה רבוא איש, אשר הותיר שם אמנופיס כי לא נתן להם לרדת אל מצרים. אלה ואלה כרתו ברית ויצאו למלחמה על מצרים. אבל אמנופיס לא חכה עד עת בואם, כי מהר לברוח אל ארץ כוש והשאיר את אשתו ההרה, והיא הסתתרה באחת המערות וילדה שם את בנה אשר קראה לו בשם רעמסס, וכאשר גדל הילד גרש את היהודים אל ארץ סוריה, ומספרם היה עשרים רבוא, ואת אביו אמנופיס השיב מארץ כוש. And now I have done with Manetho, I will inquire into what Cheremon says. For he also, when he pretended to write the Egyptian history, sets down the same name for this king that Manetho did, Amenophis, as also of his son Ramesses, and then goes on thus: "The goddess Isis appeared to Amenophis in his sleep, and blamed him that her temple had been demolished in the war. But that Phritiphantes, the sacred scribe, said to him, that in case he would purge Egypt of the men that had pollutions upon them, he should be no longer troubled. with such frightful apparitions. That Amenophis accordingly chose out two hundred and fifty thousand of those that were thus diseased, and cast them out of the country: that Moses and Joseph were scribes, and Joseph was a sacred scribe; that their names were Egyptian originally; that of Moses had been Tisithen, and that of Joseph, Peteseph: that these two came to Pelusium, and lighted upon three hundred and eighty thousand that had been left there by Amenophis, he not being willing to carry them into Egypt; that these scribes made a league of friendship with them, and made with them an expedition against Egypt: that Amenophis could not sustain their attacks, but fled into Ethiopia, and left his wife with child behind him, who lay concealed in certain caverns, and there brought forth a son, whose name was Messene, and who, when he was grown up to man's estate, pursued the Jews into Syria, being about two hundred thousand, and then received his father Amenophis out of Ethiopia."