והנה לולא נודע עמנו בקרב הגויים, ולולא היה גלוי הדבר שהוא שומר באהבה את דברי תורתו, רק בא איש בדברי ספר כתוב עליו וקרא אותם באזני היונים או ספר להם, כי מעבר לארצות אשר ידעו מצא אנשים שהגיעו לדעת־אלהים טהורה אשר כזאת, ולחוקים ישרים כמו אלה ושמר עליהם בכל תקף מדורות עולם – חושב אני, כי כלם (כל היונים) השתוממו לדבר הזה מאד בשומם אל לבם את התמורות שקמו בקרבם כל הימים. הן נתנו (היונים) דופי בכל אשר נסו לכתב דברים כאלה על הליכות המדינה והחוקים, ואמרו עליהם שדברו דברים מתמיהים וסמכו אותם על יסודות תהו. לא אדבר פה על יתר החכמים (הפילוסופים) שבקשו לעשות כזאת בכפריהם, אך הנה פלטון אשר נחשב בעיני היונים לאיש המופת הגדול בכל אנשי החכמה (הפילוסופיה) בקדושת חייו ובכח מחשבותיו1או בכח דבורו, דבריו, מליצתו. גם הוא היה לצחוק בעיני המתאמרים בנפשם, כי הם גדולים בחכמת המדינה, ועד היום הזה הוא למשל ולשנינה בפיהם, אף כי כל המיטיב להתבונן אל דבריו (של פלטון) יכיר, כי הם קלים מאד וקרובים לרוח ההמון, כי על כן הורה פלטון בפיו, שלא יִכּון לגלות להמונות הנבערים את דעת האמת בדבר האלהים. ובכל זאת הם חושבים את דברי פלטון למליצת הבל אשר כלל את יפיה בכתיבתו בכשרון גדול. ויותר מכל המחוקקים נפלא לוקורגוס בעיניהם, וכלם מרבים לספר בשבח בני ספַרטי אשר החרו החזיקו בחוקיו. והנה אודה לדבריהם, כי דרך קיום החוקים היא אות ומופת על מעלתם, אך יקומו נא כל אלה המתברכים בלקדימונים ויערכו אל אורך ימיהם את דתנו העומדת זה אלפים שנה ויותר, ואחרי כן ישימו אל לבם כי רק כל הימים שהיו הלקדימונים בני חורין נחשבו לשומרי־חוק זריזים, וכאשר חזר אליהם הגלגל כמעט שכחו את כל חוקיהם. אולם אותנו מצאו צרות רבות לאין חקר בהמיר ארץ אסיה מושליה, וגם בעצם כל הנוראות ואימות המות לא בגדנו בחוקינו, ולא מעצלות ולמען התענוגים הלכנו בהם, כי כל המתבונן יראה שהם דורשים ממנו לשאת עמל וטורח הרבה יותר מדי כח הסבל אשר צֻוו עליו הלקדימונים, כי הם לא עבדו את אדמתם ולא עסקו בכל מלאכה, כי היו פטורים מכל עבודה ובִלו את ימי חייהם במנוחה בעירם וטפחו את יפי גופם, ומשרתים נמצאו להם זולתם להמציא להם את כל צרכי חייהם, ומידי אלה קבלו את לחם חוקם מוכן לפניהם. ומלבד הדבר הזה (האוכל) היה רק מעשה אחד טוב וישר בעיניהם וכתפארת אדם נחשב להם – לשאת ולסבול כל תלאה באומץ רוח למען יתגברו על אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואכלא את שפתי מלספר, כי לא השיגו (הלקידימונים) את חפצם זה, כי לא אנשים יחידים בלבד רק רבים ועצומים שכחו כפעם בפעם את מצוות חוקיהם, ומסרו את עצמם בהמון יחד עם כלי נשקם בידי אויביהם. Nay, indeed, in case it had so fallen out, that our nation had not been so thoroughly known among all men as they are, and our voluntary submission to our laws had not been so open and manifest as it is, but that somebody had pretended to have written these laws himself, and had read them to the Greeks, or had pretended that he had met with men out of the limits of the known world, that had such reverent notions of God, and had continued a long time in the firm observance of such laws as ours, I cannot but suppose that all men would admire them on a reflection upon the frequent changes they had therein been themselves subject to; and this while those that have attempted to write somewhat of the same kind for politic government, and for laws, are accused as composing monstrous things, and are said to have undertaken an impossible task upon them. And here I will say nothing of those other philosophers who have undertaken any thing of this nature in their writings. But even Plato himself, who is so admired by the Greeks on account of that gravity in his manners, and force in his words, and that ability he had to persuade men beyond all other philosophers, is little better than laughed at and exposed to ridicule on that account, by those that pretend to sagacity in political affairs; although he that shall diligently peruse his writings will find his precepts to be somewhat gentle, and pretty near to the customs of the generality of mankind. Nay, Plato himself confesseth that it is not safe to publish the true notion concerning God among the ignorant multitude. Yet do some men look upon Plato's discourses as no better than certain idle words set off with great artifice. However, they admire Lycurgus as the principal lawgiver, and all men celebrate Sparta for having continued in the firm observance of his laws for a very long time. So far then we have gained, that it is to be confessed a mark of virtue to submit to laws.[24]It may not be amiss to set down here a very remarkable testimony of the great philosopher Cicero, as to the preference of "laws to philosophy: — I will," says he, "boldly declare my opinion, though the whole world be offended at it. I prefer this little book of the Twelve Tables alone to all the volumes of the philosophers. I find it to be not only of more weight,' but also much more useful." — Oratore. But then let such as admire this in the Lacedemonians compare that duration of theirs with more than two thousand years which our political government hath continued; and let them further consider, that though the Lacedemonians did seem to observe their laws exactly while they enjoyed their liberty, yet that when they underwent a change of their fortune, they forgot almost all those laws; while we, having been under ten thousand changes in our fortune by the changes that happened among the kings of Asia, have never betrayed our laws under the most pressing distresses we have been in; nor have we neglected them either out of sloth or for a livelihood.[25] we have observed our times of rest, and sorts of food allowed us [during our distresses]. If any one will consider it, the difficulties and labors laid upon us have been greater than what appears to have been borne by the Lacedemonian fortitude, while they neither ploughed their land, nor exercised any trades, but lived in their own city, free from all such pains-taking, in the enjoyment of plenty, and using such exercises as might improve their bodies, while they made use of other men as their servants for all the necessaries of life, and had their food prepared for them by the others; and these good and humane actions they do for no other purpose but this, that by their actions and their sufferings they may be able to conquer all those against whom they make war. I need not add this, that they have not been fully able to observe their laws; for not only a few single persons, but multitudes of them, have in heaps neglected those laws, and have delivered themselves, together with their arms, into the hands of their enemies.