אוכל (א) כזית מבשר בהמה כו' שנטרפה לוקה כו', מ"ש רבינו ז"ל מריש מל"ת זו עד ד"ה המעמיד חלב הוא ממש לשון הרמב"ם הל' מ"א פ"ד הל"ו עד הל' ט"ז ועי' בנושאי כליו שם ותבין גם כאן, וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קפ"א היראים סי' קמ"ג הסמ"ק סי' ר"א החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ע"ג העי"מ מצ' ע"ד הזוהר מל"ת ע"ה אות ל' המעיי"ח דף כ"ט ע"ב אות א', ודבר פלא ראיתי בסה"מ שכ' וז"ל אבל הבהמה וחיה שיתחדש בה אחת מן הטרפיות המקובלות הנה אכילתה אסורה ואפי' נשחטה כראוי ומי ששחטה שחיטה כשרה ואכל מבשרה לוקה מדרבנן עכ"ל הלא בחיבורו הלכה הנ"ל כתב דליקה מה"ת אבל כבר עמד על זה הזוהר הרקיע סי' הנ"ל וכתב דבחיבורו חזר ממ"ש בסה"מ וא"כ ק"ל על המצה"ש סי' הנ"ל דהיכי הלך בעקבותיו של הסה"מ וכתב דאין לוקין אלא מכות מרדות הלא החינוך כתב בפי' שלוקה מה"ת וצ"ע, וזה ל"ק היאך כתבו שלוקה מה"ת על לאו זה וכן כתב רבינו הלא במכות דף י"ח ע"א יליף הגמ' מפסוק זה דבשר קדשים שיצאו ממחיצתן ובשר פסח שיצא חוץ לחבורה או עיבור שהוציא את ידו קודם שחיטה והחזירה אותו אבר אסור משום בשר בשדה טרפה כדאיתא בחולין דף ס"ח ולוקין על כל הני כמ"ש הסה"מ והחינוך סי' הנ"ל וא"כ היאך לוקין גם משום טרפה הלא הוי לאו שבכללות דכבר מתרצו הרמב"ם והרמב"ן בסה"מ שורש ט' דמדוע לא הוי לאו שבכללות וגם התוס' במכות שם ד"ה וללקי כתב טעם לשבח על זה אלא מתוס' יומא דף ל"ו ע"ב ד"ה בלאו דנבילה נראה סתירה למ"ש התוס' במכות כיון דשם סובר דלאו דבשר בשדה טרפה לענין קדשים ועיבור שהוציא את ידו באמת הוי לאו שבכללות וגם המעיי"ח סי' הנ"ל דיבר מזה אבל המר"ם שיק סי' הנ"ל מתרץ את זה יפה עי"ש, ומה שתמה הפ"ד בד"מ ח"ג דף ס"ח ע"ב על הרמב"ם במל"ת זו עי' במעיי"ח שמתרצו וגם עי' בנר מצוה סי' י' אות פ"ט מ"ש במל"ת זו וגם עי' בתו' עה"ת פ' משפטים ד"ה ובשר בשדה טרפה נזכ' טעם חדש דמדוע צותה התורה ליתן את הטרפה לכלבים, והפרטי דיני טרפה כתב רבינו במ"ע ס"ג: