כתוב (א) בפ' שופטים לא תסיג גבול רעך כו', כל המוני מצות ז"ל מנאו את המל"ת זו כמ"ש רבינו ז"ל דבא"י עובר על שני לאוין משום לא תסיג ומשום לא תגזול או לא תגנובו ובח"ל אינו עובר משום לא תסיג אלא משום לא תגזול או משום לא תגנובו וע"כ כתב רבינו ואינו עובר על לאו זה כו' כוונתו דדוקא על לאו זה אינו עובר אבל על לאו הב' עובר וכ"כ בפי' הסה"מ מל"ת רמ"ו היראים סי' רנ"ח החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תקכ"ב הזוה"ר מל"ת רל"ב אות צ' המעיי"ח דף קע"ז ע"א אות ע"ח וכ"כ רש"י פ' שופטים פי"ט פי"ד והרמב"ם בחיבורו הל' גניבה פ"ז הל' י"א וכתב הרהמ"ג דמקורו מהספרי דפ' שופטים ובודאי דעל הספרי שכ' רבינו כיוון אלא רבינו לא העתיק את הספרי לגמרי דז"ל לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים והלא כבר נאמר לא תגזול ומה ת"ל לא תסיג מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוין יכול בח"ל ת"ל בנחלתך אשר תנחל בא"י עובר בשני לאוין בח"ל אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד מנין לעוקר תחומם של שבטים שעובר בל"ת ת"ל לא תסיג גבול עולם מנין למחליף דברי ר"א בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר"א לומר על טהור טמא ועל טמא טהור שהוא עובר בל"ת ת"ל ולא תסיג גבול רעך מנין למוכר קבר אבותיו שעובר בל"ת ת"ל לא תסיג גבול רעך יכול אפי' לא נקבר אדם בו מעולם ת"ל בנחלתך אשר תנחל הא אם קבר בו אפי' נפל אחד ברשותו אינו עובר בל"ת עכ"ל ובאמת איני יודע דמדוע לא כתבו רבינו והרמב"ם גם את השאר לימודים של הספרי [והיראים לא השמיט מהספרי' רק את הא דעוקר תחומם של שבטים וגם זה צ"ט כיון דהרמב"ן עה"ת שם כתב דפשוטו של מקרא הוא זה עי' ר' בחיי שם] ואפשר דרבינו והרמב"ם סברו דכל הני דרשות אסמכתא אבל זה דוחק וצ"ע:
ובשבת דף פ"ה ע"א דרש ר' יוחנן גבול שגבלו הראשונים לא תסיג שלא יזרע כלאים וגם את זה השמיטו רבינו והרמב"ם ואי"ל דגם על זה סברו דאסמכתא כיון דהתו' שם ד"ה לא תסיג הקשה הזורע כלאים ילקה שתים משום לא תזרע ומשום לא תסיג גבול ותירץ משום דקרא נמי איירי בהשגת גבול ממש ואין לוקין על לאו דניתן להשבון ועוד דהוי לאו שבכללות נראה מהתו' דלא הוי אסמכתא אלא על זה י"ל דרבינו והרמב"ם לא סברו כהתו' אלא כרש"י שם שמפרש את הא דר' יוחנן שלא ליטע סמוך למיצר להכחיש קרקעו וא"כ דיבר ר' יוחנן ג"כ מהשגת גבול ממש כמ"ש המרש"א וא"כ י"ל דנכלל הא דר' יוחנן בהלאו שהביאו כמובן, ועי' לעיל מל"ת קנ"ב מחודש ד' שכתבנו בשם התו' ב"מ דף ס"א ד"ה לעבור דדוקא על לאו הניתק לעשה סובר התו' דאין לוקין אבל על לאו הניתן לתשלומין לוקין ומהתו' דשבת הנ"ל נראה דגם על לאו הניתן לתשלומין אין לוקין וצ"ע, אבל זה עכ"פ מוכח מהתו' דשבת הנ"ל דאין לוקין על לאו דלא תסיג גבול וכ"כ החינוך והטעם כתב כתירוצו הא' של התו' דשבת הנ"ל ומשום דניתן לתשלומין וגם המעיי"ח כתב וז"ל ונ"ל שאין לוקין על לאו זה הואיל וניתן להשבון וגם הרמב"ם בהל' סנהדרין לא מנה אותן בכלל הלוקין עכ"ל אבל לכאורה צריך להבין מדוע כתב המעיי"ח את זה בלשון נ"ל הלא התו' וגם החינוך כתבו בפי' כן וגם על החינוך יש לדקדק מדוע לא קאמר משום דהוי לאו שבכללות הלא התו' כתב את הטעם זה באחרונה אבל בהנ"ל י"ל דגם החינוך ל"ס כהתו' אלא כרש"י וא"כ לא הוי לאו שבכללות וע"כ כתב משום דניתן לתשלומין כמובן ואת זה דמדוע דיבר התו' כלל מהא דניתן להשבון ולא סגי ליה בהא דהוי לאו שבכללות כבר דיבר מזה הנר מצוה סי' י"א אות ע"ג, ולענין הלכה עי' טוש"ע חו"מ סי' שע"ו ועל מ"ש הסמ"ע שם בדעת הטור דבקרקע לא שייך משום לא תגזול ק"ל הלא מכל המוני מצות הנ"ל נראה דסברו כהספרי דגם בקרקע עובר משום לא תגזול וא"כ היאך נאמר דהטור חילק על הספרי אבל אח"כ ראיתי שכבר דיבר אריכות מזה המגלת ספר מל"ת קנ"ג והמנ"ח סי' הנ"ל ועל מ"ש הב"י שם בשם הרשב"א דבקרקע לא תקנו משום תקנת מריש עי' מל"מ הל' גניבה פ"ז הל' י"א: