כתוב (א) בפ' בהר וכי ימוך אחיך כו', וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רנ"ז היראים סי' רפ"ג החינוך האה"מ מצ' שמ"ד העי"מ מצ' ש"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' שמ"ה הזוה"ר מל"ת ר"ג אות ע"ז המעיי"ח דף קי"ד ע"א אות ל"ו, ומ"ש רבינו כו' תניא בת"כ כו' בספרא שלפנינו פ' בהר פרשתא ה' פרק ז' איתא כך לא תעבוד בו עבודת עבד שלא יטול אחריך בלנטיא ולא יטול לפניך כלים במרחץ דבר אחר לא תעבוד בו עבודת עבד בו אין אתה עובד עבודת עבד אבל עובד אתה בבן חורים עבודת עבד עכ"ל ומפ' הר"ש משאנץ שם בלנטיא אלונטית להסתפג בה והרמב"ם בסה"מ מפ' בלנטיא מחצלת קטנה שיושב עליה כשייגע ויקחנה העבד וילך בה אחר אדוניו והזוהר הרקיע סי' הנ"ל כתב שאינו לשון מחצלת אלא לשון תשמיש של עבדות והחינוך גרס בלנשי"א ומפ' שהוא כלי של בגד קטן לישב עליו וגם היראים הביא בשם הספרא את הא דבלנטיא ורבינו לא כתב מזה כלום וצ"ל ו "'. דלא הי' בגירסתו וכ"כ הקרבן אהרן על הספרא שם וגם בפסיקתא זוטרתא פ' בהר ראיתי שלא הי' בגירסתה אבל על הרמב"ם הל' עבדים פ"א הל"ז באמת ק"ל דמדוע השמיט את הא דבלנטיא כיון דהי' בגירסתו כמו שנראה מסה"מ הנ"ל וצ"ע, ועי' בנר מצוה סי' י"א אות פ"ג שמסופק אי גם באמה עבריה מוזהרין בלאוין של המל"ת קע"ד קע"ה קע"ו ומסיק שמוזהרין וכ"כ המנ"ח, ולענין הלכה היאך להתנהג בזמה"ז עם שמשיו לענין אכילה עי' טוש"ע או"ח סי' קס"ט וממ"ש המחבר יו"ד סי' רס"ז סעיף י"ז היאך להתנהג עם עבד עכו"ם ממדת חסידות יש ללמוד במכ"ש היאך להתנהג עם ישראל שהם בני אל חי ממחצב הקדושה: