כתוב (א) בפ' דברים לא תכירו פנים במשפט כו', כל מ"ש רבינו ז"ל במל"ת זו כתב רש"י ז"ל פ' דברים פ"א פי"ז ומקורם מהספרי שם דז"ל לא תכירו פנים במשפט זה הממונה להושיב דיינים שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין ואיש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני קרובי אושיבנו דיין איש פלוני הלווני ממון אושיבנו דיין איש פלוני יודע בכל לשון אשיבנו דיין נמצאת מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע מעלה עליו כאלו הכיר פנים בדין עכ"ל ורבינו ורש"י השמיטו מהספרי איש פלוני הלווני איש פלוני יודע בכל לשון לא מפני שהוא רשע כו' וגם הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת רפ"ד השמיט איש פלוני קרובי איש פלוני הלווני ובחיבורו הל' סנהדרין פ"ג הל"ח לא השמיט אלא איש פלוני הלווני וכל זה צריך טעם ועי' בכ"מ ולח"מ שם שכתבו בשם רבינו שכ' את זה בשם המכילתא וכ"כ הב"י חו"מ סי' ח' אבל לפי הנוסחא שלפנינו כתב רבינו את זה בשם הספרי וכ"כ הב"ח שם עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דרבינו והרמב"ם סברו דאזהרת לא תכירו פנים במשפט קאי על הממונים וכן סברו ז"ל הסמ"ק סי' רנ"ז החינוך האה"מ מצ' תי"ד העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תט"ו הזוה"ר מל"ת נ"ז אות כ"ד המעיי"ח דף קמ"א ע"ב אות א'. אבל לכאורה ק"ל דבסנהדרין דף ז' ע"ב איתא לא תכירו פנים במשפט ר' יהודא אומר לא תכירהו ר' אלעזר אומר לא תנכרהו פרש"י אם הוא שונאך לא תעשה לו כעכו"ם לחייבו אלמא דסברו דלא תכירו פנים במשפט אזהרה על הדיין ולא על הממונים וצ"ל דר' יהודא ור"א סברו כר"ל שם דיליף אזהרה על הממונים מלא תטע לך אשירה וע"כ ילפו מלא תכירו פנים במשפט אזהרה על הדיין וא"כ מוכח מגמ' דילן דלא כהספרי וא"כ ק"ל על רבינו והמוני מצות הנ"ל דמדוע שבקו את הדרשה דגמ' ותפסו כהדרשה דספרי, אבל אח"כ מצאתי שכבר קדמנו בזה הדינא דחיי מל"ת קצ"ד והמשכיל לדוד פ' דברים שם ותירצו דממלת במשפט איכא הוכחה טפי לדרשה דספרי וגם מתרצו בזה את קושיית המזרחי שם שהקשה על הספרי וגם הברטנונה עה"ת שם נ"ל דלתירוץ זה כיוון עי"ש אבל הר' בחיי פ' דברים שם כתב וז"ל לא תכירו פנים במשפט אזהרה לדייין שלא יהא קשה לזה עכ"ל נראה דתפס לעיקר את הדרשה דגמ' וכן תפס היראים סי' רל"ז, ועל מה שהביאו רבינו ורש"י ג' פשטים על כקטן כגדול יהי' עי' בגור ארי' ובמשכיל לדוד שם שמפרשו את זה שפיר אלא זה מוכח מרבינו דלכל הג' פשטים לא קאי כקטן כגדול אלא על הדיין וא"כ לכאורה ק"ל מדוע הביא רבינו את זה במל"ת זו דלא קאי על הדיין וצ"ע, ועי' רמב"ם הלכה הנ"ל שכ' שהמעמיד דיין שאינו הגון עובר גם משום לא תקים לך מצבה וכבר האריך המהרי"ק שרש קי"ז ליישב את הרמב"ם מובא גם בכ"מ ונח"מ שם וגם לעיל מל"ת מ"א מחודש ו' כתבנו מזה והמר"ם שיק ז"ל מצ' תט"ו כתב על הרמב"ם זה שיש ללמוד ג' אזהרות שלא ליקח רבנים מתלמודי הסאמינאר ועי' בנר מצוה סי' י"א אות ק"י: