הזהירה (א) תורה כו', בפ' משפטי' פכ"ג פי"ב כתוב לא תהי' אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות ומנה רבינו ז"ל את הפסוק זה לשתי אזהרות את המל"ת קצ"ה וקצ"ו ועל אזהרה של המל"ת קצ"ה ליכא פלוגתא כי כן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רפ"ב החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ע"ו העי"מ מצ' ע"ז הזוה"ר מצ' ס"ה אות כ"ז המעיי"ח דף ל' ע"ב אות י"א הנר מצוה סי' י"א אות ק"ח וכ"כ הרמב"ם הל' סנהדרין פ"ח הל"א אבל בפירושא דמל"ת קצ"ו יש פלוגתא ביניהם דהרמב"ם בסה"מ מל"ת רפ"ג למד מלא תענה על ריב ד' עניינים וכ"כ בחיבורו שם פ"י וברמזיו דריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת רפ"ג כתב וז"ל שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחלה בדיני נפשות שנ' לא תענה על ריב לנטות והראב"ד שם השיג עליו אבל הכ"מ שם מיישבו שפיר עי"ש וגם ברמזיו דריש הל' סנהדרין אות ה' כתב וז"ל שלא ילמד חובה מי שלמד זכות בד"נ עכ"ל וזה באמת טעמא בעי דמדוע נקט ברמזיו מהד' עניינים שלא ילמד חובה דוקא ואי משום דסובר דזה עיקר הלאו א"כ מדוע לא נקט גם בסה"מ ובחיבורו את זה ברישא וצ"ע וגם החינוך מצ' ע"ז כתב את הד' עניינים על הסדר שכ' הרמב"ם בסה"מ וברמזיו מרמז החינוך ג"כ כמו שמרמז הרמב"ם וא"כ גם עליו צ"ע וגם העיר מקלט מצ' ע"ח ואלה מצות ומצה"ש מצ' ע"ז והזוהר הרקיע מל"ת כ"ד אות י"ד מפרשו את המל"ת זו כהרמב"ם ולא כרבינו אבל היראים סי' רמ"ה מפרשה כרבינו ועי' בפרשת דרכים ר"מ ח"ב דף ס"ו ע"ג שכ' על פירושו של רבינו שצריך אצלו תלמוד אבל המעיי"ח סי' הנ"ל מיישב את רבינו שפיר ועי' בדינא דחיי ובמגלת ספר ובנר מצוה סי' י"א אות ק"ט מה שכתבו בזה, ועל הקושיא של המנ"ח דאיך אפשר דבדיני ממונות יהא רשאי לסמוך על הגדול עי' מהר"ם שיק מצ' ע"ז: