שלא (א) יכנס במקדש ולא יורה בתור' שתוי יין כו'. גם רש"י ז"ל פ' שמיני פ"י פ"ט כתב את הסברא שהביא רבינו ז"ל ועי' ברמב"ן ומזרחי ז"ל מ"ש ע"ז וגם התו' ז"ל עה"ת שם כתבו אריכות דברים עתיקים השייכים למל"ת זו וגם כתבו טעם חדש על אמירת סברי מרנן שאומרים על היין מה שלא הביאו לא הב"י או"ח סי' קס"ו ולא הב"ח והלבוש סי' קע"ד וגם זה נראה מהתו' כמ"ש המג"א סי' קע"ד בשם הב"ח דגם בחופה ובברכת אירוסין ונישואין צ"ל כן מדכ' התו' סתם כשמברך בצבור כמובן, ומ"ש רבינו ומביאה ביומא זה ט"ס כי לא הביא הגמ' שם את הספרא זה רק בכריתות דף י"ג ע"ב ושם איתא כל הסוגי' דשייך למל"ת זו.
ודע דבפירושא דמל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מל"ת ע"ג סובר דשתוי יין על עבודה במיתה ועל הכנסה במקדש באזהרה וגם הוראה בשכרות נכלל באזהרה זו והרמב"ן בהשגותיו שם השיג עליו דלפי שיטתו מדוע לא מנה הכנסה והוראה לשתי אזהרות אבל לעצמו סובר הרמב"ן דעל הכנסה במקדש ליכא אזהרה אלא היא מעלה מדבריהם ואין מה"ת אלא שלא יעבוד שתוי יין ועל הוראה בשכרות סובר דאינו בלאו אלא בעשה ועי' במגא"ס ולב שמח שם מה שהמליצו בעד הרמב"ם, ומרבינו נראה בפי' דסובר כהרמב"ם וכן סברו ז"ל היראים סי' שמ"ג הסמ"ק סי' קל"ג [ומ"ש הסמ"ק דעל הכנסה ג"כ חייב מיתה כבר עמד עליו הנר מצוה סי' י' אות כ"ט והניח בצ"ע] החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' קנ"ב הזה"ר מל"ת שס"ה אות קנ"ו הפוע"צ מל"ת פ"ה העי"מ מצ' קנ"ד [עי"ש שכ' דלת"ח גדול אסור לשנות לתלמידיו כשהוא שתוי יין כיון דהלימוד שלו כמו הוראה] הדה"מ שער ב' פרק פ"ז המעיי"ח דף נ"ח ע"ב אות מ"א, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א ולהלכה בהא דשתוי יין אסור להורות עי' טוש"ע חו"מ סי' ז' וברמ"א יו"ד סי' רמ"ב: