שלא (א) להקטיר שאור ושלא להקטיר דבש כו'. במל"ת הללו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מל"ת צ"ח לא מנה שאור ודבש כ"א לאזהרה אחת לפי שהוא לאו שבכללות כמ"ש בשרש ט' שם אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שם השיג על הרמב"ם ומנאם לשתי אזהרות עי"ש שהאריך בטעמו וגם בשרש ט' שם האריך בזה ורבינו ז"ל אע"ג שדרכו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם אעפ"כ חולק עליו במנין זה והעלה כשיטת רש"י ורבינו יצחק דשאור ודבש, ואתנן ומחיר, ונא ומבושל, זוג וחרצן, ורחיים ורכב, ועמוני ומואבי, נחשבים לשתי אזהרות וגם הזהר הרקיע מל"ת ק"פ קפ"א אות ס"ז מנה כרבינו אבל החינוך ואה"מ מצ' קי"ז והפוע"צ מל"ת ס"ח והעי"מ מצ' קי"ט והמצה"ש ומהר"ש מצ' קי"ח והדה"מ שער ב' פרק קי"ד הלכו בעקבותיו של הרמב"ם וגם מהיראים סי' שפ"ז נראה כן כיון דכתב שאור ודבש בסי' אחד והמעיי"ח דף מ"ד ע"א אות מ"ז הביא את השני שיטות ומפלפל אליבייהו טובא עי"ש. ולענין דבש דבורים אי ג"כ נכלל בלאו זה מזה לא דיבר רבינו ולא הרמב"ם הל' איסורי המזבח פ"ה אבל רש"י ז"ל פ' ויקרא פ"ב פי"א כתב וז"ל וכל דבש כל מתיקת פרי קרי דבש עכ"ל ולפמ"ש המזרחי ז"ל לפרש דמה הכריח את רש"י לפרש כן נראה דסובר בדעת רש"י דדבש דבורים לא נכלל בלאו זה וכ"כ בפי' הגור אריה ז"ל שם וגם המל"מ ז"ל הלכה הנ"ל הוכיח מרש"י ומהמזרחי כמו שכתבנו אבל לפמ"ש הט"ז ז"ל עה"ת שם לפרש את רש"י באמת מוכח מרש"י להיפוך דגם דבש דבורים נכלל בלאו זה וגם הנר מצוה ז"ל סי' י' אות מ"ג מפלפל על המל"מ ובסוף דבריו העלה גם בדעת המל"מ דגם דבש דבורים נכלל בלאו זה וכן סברו ז"ל הנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג מל"ת שי"ט והמנ"ח מצ' קי"ז, ולענין סוקאר כתב הנר מצוה וז"ל ינראה דהסוקאר דינו כדין דבש תמרים וכמוהל היוצא מן הפירות המתוקים כדמוכח מלשון הרמב"ם בפ"ח מהל' ברכות הל"ה ומאו"ח ר"ב ועי' בכ"מ שם וברדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' קנ"ח ואסורין לגבי המזבח עכ"ל אבל עדיין מסופק אני בסוקא"ר שלנו שנעשה מפרי האדמה שקורין ריבון כיון די"ל דמד"כ רש"י כל מתיקת פרי קרי דבש וגם מד"כ החינוך וכן מוהל היוצא מן הפירות המתוקים כוונתם דוקא על מתיקת פרי אילן ולא על מתיקת פרי האדם וצ"ע. ולענין מלקות במל"ת הללו כתב הרמב"ן בשרש ט' דאינו לוקה על שתיהן רק אחת אבל המצות השם כתב דלוקה שתים והמר"ם שיק בהגהותיו שם כתב דהרמב"ן חזר במל"ת צ"ח ממ"ש בשרש ט' וסובר ג"כ דלוקה שתים והטעמים של המל"ת הללו עי' בר' בחיי ובתוספות פ' ויקרא שם, ובפסיקתא זוטרתא שם מצאתי שכ' וז"ל לפי שהשאור מתנשא בעריבה והדבש מתנשא בבישולו לפיכך כל שאור ודבש הרי הוא בל תקטירו עכ"ל וגם העיר מקלט והדבר המלך סי' הנ"ל כתבו כעין טעם זה עי"ש ותראה דכוונתם כיון דע"י הקרבן צריך לבא לתכלית השפלות באמת שע"י זה יבא ליראה אמתית וגם נ"ל דלזה כיון היראים סי' הנ"ל במ"ש וז"ל יראת אלקינו על פנינו תהי' צוה שלא להקטיר שאור ודבש, והשאר פרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' איסורי המזבח פ"ה ו':