שלא (א) יתן עליה לבונה כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת ק"ג החינוך האה"מ מצ' קכ"ו הפוע"צ מל"ת ע"ז העי"מ מצ' קכ"ח המצה"ש ומהר"ש מצ' קכ"ז הדה"מ שער ב' פקי"ז הזה"ר המעיי"ח הנ"מ סי' הנ"ל במצוה הקודמת, ומ"ש רבינו ושנינו כו' שחייב על השמן בפ"ע ועל הלבונה בפ"ע נ"ל בס"ד דכוונת רבינו להביא ראי' שהם שני לאוין וע"כ מנאם לשתים כי גם הסה"מ והחינוך הביאו את הראי' זו, ומ"ש רבינו נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה כ"כ גם הרמב"ם הל' פסולי המוקדשין פי"א הל"י ומ"ש נתן שמן על שיריה כו' גם זה מהרמב"ם שם הלי"א אבל איני יודע דמדוע השמיט רבינו מ"ש הרמב"ם בהלי"ב שם דאינו פוסל הלבונה עד שיתן כזית וצ"ע, ומ"ש רבינו נתן כלי על גבי כלי לא פסלה כן הוא לשון משנה מנחות דף כ"ט ע"ב אבל הרמב"ם הל' מעה"ק פי"ב הל"ח כתב נתן כלי שיש בו שמן או לבונה על גביה אינו עובר ולא פסל וכבר עמד עליו הלח"מ שם: