שלא (א) ישבור עצם בפסח שני כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קכ"ב החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' שפ"ג הזה"ר מל"ת קס"ה אות ס"א הפוע"צ מל"ת קל"ב העי"מ מצ' שע"ט הדה"מ שער ב' פקל"ו המעיי"ח דף קכ"ט ע"א אות כ' הנר מצוה סי' י' אות ע"ג, ומ"ש רבינו ומסיק שם שאין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר או שיש בו מוח כו' כן איתא בפסחים דף פ"ד ע"ב וכ"פ הרמב"ם הל' ק"פ פ"י הל"ג, ודבר פלא ראיתי ברבינו ז"ל בקיצור הסמ"ג שלו שכ' וז"ל לא ישבור עצם בפסח ראשון ולא בפסח שני שנ' ועצם לא תשברו בו ויש אומרים שאין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר או מוח עכ"ל וק"ל מדוע כתב את זה בשם י"א הלא בחיבורו כאן פסק כן בלי שום חולק וגם לא הביא שום פלוגתא בזה וגם בנתיבות עולם ראיתי שעמד על זה, וגם על הסה"מ ק"ל דהיאך הביא את הברייתא דפסחים דף פ"ה דאפי' על עצם שאין בו מוח חייב הלא בחיבורו הל' ק"פ שם פסק דאינו חייב אלא על עצם שיש בו בשר או מוח אלא על הסה"מ י"ל דלא הביא את הברייתא זו אלא ללמוד דעל עצם שיש בו מוח חייב ולא אמרינן דאתי עשה דאכילת פסח ודחי את הל"ת דועצם לא תשברו בו כמ"ש הגמ' שם אבל במה דסובר הברייתא דגם על עצם שאין בו מוח חייב בזה ל"ס כוותיה או י"ל דבחיבורו באמת חזר ממ"ש בסה"מ וא"כ על הרמב"ם ל"ק מידי אבל על רבינו בקיצור שלו קשה. ונ"ל בס"ד ליישבו בהקדים לפרש את לשון רבינו שכ' שאין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר או שיש בו מוח נראה דסובר דכשאין בו בשר או מוח חיובא הוא דליכא אבל איסורא איכא וכן נראה מלשון הרמב"ם כהנ"ל מל"ת שנ"ו בשם המל"מ ולכאורה קשה עליהם קושיית המנ"ח מצ' ט"ז דמהיכא למדו את זה כיון דהתורה מיעטה מהיכא תיתי לומר דיש איסור ואפי' איסור דרבנן מנ"ל וע"כ נ"ל דאת זה גם רבינו והרמב"ם סברו דהך ברייתא דפסחים דף פ"ד ע"ב דכשאין בו בשר אין בו משום שבירת עצם באמת סובר' דאפי' איסורא דרבנן ליכא אלא כיון דיש עוד ברייתא דף פ"ה ע"ב שם דאפי' בעצם שאין בו בשר חייב מלקות ע"כ היו מסופקים להלכה דכאיזה ברייתא פסקינן וכיון דהיו מסופקים בזה ע"כ פסקו דמלקות ליכא אבל איסורא איכא וע"כ כתבו שאין חייבין כו' לשון דלישתמע דאיסורא איכא וע"כ כתב רבינו שפיר בקיצור הסמ"ג שלו את הדין הנ"ל בשם יש אומרים כיון דגם בחיבורו הי' מסופק להלכה וממילא מיושב גם הסה"מ הנ"ל כיון דגם בחיבורו ל"פ הרמב"ם דלא כהברייתא זו שהביא בסה"מ אלא הי' מסופק בזה ע"כ הביא שפיר בסה"מ את הברייתא זו ודו"ק, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם שם ועל הקושיא דמנ"ל דעצם לא תשברו בו לאזהרה אתי אימא דא"צ לשברו קאמר דסד"א שצריך לשבור שמא ניקב קרום של מוח כדאיתא בחולין דף י"א משו"ה אמר קרא דא"צ כיון דאזלינן בתר רובא עי' שעה"מ הל' ק"פ פ"י ובאור חדש פסחים דף פ"ה: