שלא (א) לעזוב הלוים כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רכ"ט החינוך האה"מ מצ' תנ"א הזה"ר מל"ת רנ"ז אות פ"ח הפוע"צ מל"ת רס"א הע'"מ המצ"ש ומהר"ש מצ' תנ"א הדה"מ שער ב' פקצ"ז המעיי"ח דף קנ"ט ע"א אות קל"ב הנר מצוה סי' י"א אות נ"ח, ומ"ש רבינו וכל העוזב את הלוי מלשמחו או ששיהא מעשרותיו כו' גם הרמב"ם הל' חגיגה פ"ב הלי"ד והחינוך סי' הנ"ל כתבו דגם מניעת המעשר בכלל לאו זה ומה שהניח בצ"ע המעיי"ח דהיאך קנס עזרא את הלוים מלתת להם מעשר ראשון נהי דיש כח ביד חכמים לעקור ד"ת בשב וא"ת אבל לעקור ל"ת לא מצינו עי' במנ"ח מ"ש ע"ז, ומ"ש רבינו הר"ז עובר בל"ת שנ' השמר לך פן כו' כ"כ גם הרמב"ם שם ונראה מדבריהם דסברו דאינו עובר רק על ל"ת אחת וכן נראה מרש"י פ' ראה פי"ב פי"ט עי' במזרחי שם אבל בספרי שם איתא וז"ל השמר לך בלא תעשה פן בלא תעשה עכ"ל מוכח מהספרי דעובר בתרי לאוין וכבר עמד על הרמב"ם בזה המר"ם שיק בהגהותיו על המצות השם סי' הנ"ל אלא הוא ז"ל הוכיח מגמ' יומא דף פ"א ע"א דהשמר פן הוי תרי לאוין ולא דיבר מהספרי אבל כבר דיבר אריכות מזה היד מלאכי סי' קצ"ח וגם אנו כתבנו בס"ד אריכות בזה לעיל מל"ת שי"ב מחודש ב' ומל"ת רע"א ומל"ת קצ"ט מחודש ב' ומל"ת מ"ז סוף מחודש ב', ומ"ש רבינו על אדמתיך כלומר בזמן שישראל על אדמתן כו' כן איתא בספרי שם וז"ל פן תעזוב את הלוי כל ימיך אפי' שמוטים ויובלות על אדמתך ולא בגולה עכ"ל וכן איתא בפסיקתא זוטרתא פ' ראה וכ"כ רש"י שם וז"ל על אדמתיך אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל עכ"ל אלמא דבזמה"ז לענין צדקה אין ללוי קדימה אבל בש"ע יו"ד סי' רנ"א איתא דגם לענין צדקה יש ללוי קדומה וכבר הניח בצ"ע את הש"ע המג"א סי' רע"א סק"ד אבל המשכיל לדוד עה"ת שם והמהר"ם שיק סי' הנ"ל מתרצו יפה ועי' בנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג שכ' במל"ת זו דברים העומדים ברומו של עולם ואשרי לקהילה השומע' לעצתו: