שלא (א) להעביר מזרעו למולך כו'. רבינו ז"ל הביא שני פסוקים לאזהרה למולך ומזרעך וגו' דכתיב בפ' אחרי פ' י"ח פכ"א ולא ימצא בך וגו' דכתיב בפ' שופטים פ' י"ח פ"י וגם הרמב"ם ז"ל הל' עכו"ם פ"ו הל' ג' הביא כן ולכאורה ל"ל תרי קראי הא בירושלמי סנהדרין פ"ז הל' י' איתא אזהרה לנותן מזרעו למולך מנין ומזרעך לא תתן להעביר למולך אלמא דלהירושלמי סגיא בפסוק אחד ובאמת ברמזיו רמז מל"ת מ' לא הביא רבינו אלא חד פסוק וכן הביא הרמב"ם ברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת ז' וא"כ אמאי הביאו בחיבוריהם שני פסוקי'. ונ"ל בס"ד דלעולם גם בחיבוריהם סברו כברמזיהם דומזרעך וגו' אזהרה למולך כמ"ש הירושלמי והא דהביאו בחיבוריהם גם לא ימצא בך וגו' טעמם דבסנהדרין ס"ד ע"ב א"ר ינאי אינו חייב עד שימסרנו למשרתי עכו"ם שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך תנ"ה יכול העביר ולא מסר יהא חייב ת"ל לא תתן כו' מסר והעביר למולך לא באש יכול יהא חייב נאמר כאן להעביר ונאמר להלן לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש מה להלן באש אף כאן באש ומה כאן מולך אף להלן מולך חזינן דבלאו פסוק לא ימצא בך לא הוה ידעינן העברה צריכה באש דוקא נמצא דהפסוק לא ימצא בך מגלה הפירוש של ומזרעך וגו' וע"כ הביאו גם את הפסוק לא ימצא בך ועי' בכ"מ שג"כ כתב על דרך זה, והא דלא הביא הירושלמי גם את הפסוק ולא ימצא בך י"ל דסמך על מה שהביא אח"כ את הברייתא דגמ' שכתבנו, ומ"ש הרמב"ם בסה"מ מל"ת ז' וכבר נכפלה האזהרה כו' הא איצטריך ולא ימצא בך כדי להשלים הפשט וכמו שכתבנו וא"כ ממילא ל"ל שנכפלה כבר עמד הכ"מ ע"ז וז"ל ומ"ש בסה"מ שנכפלה היינו בתר דידעינן פירושא דמולך שייך למימר נכפלה עכ"ל אבל לא זכיתי להבין דבשלמא אי הוה ידעינן הפי' למולך מפסוק אחר אז שפיר הוה אמר הכ"מ אבל כיון דלא ידעינן אלא מלא ימצא בך עדיין הקושיא במקומה עומדת אבל עי' בנר מצוה סי' י"א אות ד' שמפרש את הסה"מ שפיר: