שלא (א) ללכת בחוקות עכו"ם כו'. מדכ' רבינו ז"ל סתם עכו"ם נראה בפי' דסובר דלאו זה קאי על כל העכו"ם וכ"כ הרמ"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ל' ובחיבורו הל' עכו"ם פ' י"א הל"א אבל לכאו' ק"ל הלא בפ' אחרי פי"ח פ"ג כתיב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו בחוקותיהם לא תלכו א"כ מוכח בפי' שלא הזהירה התורה אלא שלא ללכת בחוקות א"מ וא"כ וגם בפ' קדושים פ"כ פכ"ג כתיב ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם וגו' ובספרא שם פרשה ט' איתא וז"ל ולא תלכו בחוקות הגוי אלו המצרים אשר אני משלח מפניכם אלו הכנענים וכן איתא בפסיקתא זוטרתא שם וגם הביאה הפסיקתא ראי' לזה דגו' קאי על מצרים מדכתיב או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי וגו' וגם הפסוק השמר לך פן תנקש אחריהם וגו' דפ' ראה פי"ב פ"ל ג"כ מוכח מעניינא דקרא דלא קאי אלא על דרכי ארץ כנען וא"כ היכי כתבו רבינו והרמב"ם דהלאו זה קאי גם על שאר עכו"ם. אבל ראיתי בחינוך ז"ל מצוה רס"ב שם. וז"ל שלא ללכת בחוקות הגוים מז' האומות שנאמ' ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם וה"ה לכל שאר עכו"ם כי הענין מפני שהם סרים מאחרי השם ועובדים ע"ז כו' עכ"ל נראה דסובר דעיקר הלאו קאי על ז' אומות אלא מסברא סובר דגם על שאר עכו"ם קאי וכיון דסברא דאורייתא ע"כ כתב שפיר סוף דבריו שם דלוקין גם על חוקות שאר העכו"ם וממילא י"ל גם אליבא דרבינו והרמב"ם כמ"ש החינוך אלא אז אכתי קשה דמדוע לא כתבו גם הם כמ"ש החינוך דכמו שכתבו עכשיו נראה דסברו דעיקר הלאו קאי על כל עכו"ם אבל אחר החיפוש מצאתי בס"ד באלה המצות מצוה רס"ב שכ' ה"ל ושמא תאמר לא אסרה תורה כ"א בחוקות האמורי וחבריו אך לא משאר עממים לכך נאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו כו' עכ"ל מוכח מדבריו דבפסוק ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דכתיב סוף פ' קדושים גילתה לנו התורה דלאו ולא הלכו בחוקות וגו' קאי על חוקות כל העמים וגם יש להבין בדבריו דמדוע כתבו רבינו והרמב"ם וכן הוא אומר ואבדיל וגו' דרצו להורות בזה דמהיכא למדו דלאו זה קאי על חוקות כל האומות כמובן: