שלא (א) לעשות מלאכה כו'. מ"ש רבינו ז"ל באחד מששת ימים הללו כו' כוונתו על הששת י"ט שמנה והא דכללן ביחד כבר עמד ע"ז מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן ותירץ דכך הפשט כל העושה מלאכה באחד מששת ימים הללו ביטל מ"ע ועובר על ל"ת אבל לא בי"ב ימים כיון שיום שני מדרבנן ולי"נ בפשיטות דכיון דרצה לקצר ע"כ כללן ביחד כמו שעשה הרמב"ם ז"ל בסה"מ, ומ"ש רבינו ואם עשה בעדים ובהתראה לוקה כו' ע"ז לכאורה ק"ל דמדוע ל"כ בקיצור ואם עשה מלאכה לוקה כיון דממילא ידעינן דאין מלקות בלא עדים והתראה וכמ"ש הרמב"ם בסה"מ אבל אח"כ ראיתי שגם הרמב"ם בחיבורו הל' יו"ט הל"ב כתב כמ"ש רבינו ומצאתי בנר מצוה ז"ל סי' י' אות קל"ט שכבר עמד על הרמב"ם בזה ומיישבו היטב ע"ש כי גם אליבא דרבינו י"ל כן, ומ"ש ותניא במכילתא כו' מסוף דברי רבינו נראה דדרשה דמכילת' דרש גמור היא דאמירה לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת וי"ט מדאוריי' אסור אבל לכאורה ק"ל ע"ז הלא גמרא מפורשת בב"מ צ"א ע"א דאמירה לעכ"ם שבות אעכצ"ל דדרשה דמכילתא אסמכתא וא"כ היכי מסיק רבינו דדרשה גמורה היא ונ"ל בס"ד ליישב דז"ל המכילתא פ' בא פרשה ט' כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה נכרי מלאכתך אתה אומר כן או אינו אלא לא תעשה אתה וחברך ויעשה נכרי מלאכתך ת"ל ששת ימים תעשה מלאכה [ועי' במרכבת המשנה על המכילתא שמפ' דהיכי ילפת מששת ימים דאסור ע"י נכרי] הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה נכרי מלאכתך דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר אין צריך והלא כבר נאמר זכור את יום השבת לקדשו והלא דברים ק"ו ומה שבת חמורה אינו מוזהר על מלאכת נכרי במלאכתך יו"ט הקל דין הוא שלא תהא מוזהר על מלאכת נכרי במלאכתך עכ"ל אלמא דר' יאשיה ור' יונתן פליגי אי אמירה לעכו"ם אסור מה"ת או לא וא"כ י"ל דרבי' הביא את דברי ר' יאשיה והגמ' דסובר דאמירה לעכו"ם שבות אזלא אליבא דר' יונתן, אבל ע"ז גופא עדיין ק"ל כיון דהגמ' סתם כר' יונתן היכי הביא רבינו את דברי ר' יאשיה וע"כ נ"ל דצ"ל אליבא דרבינו כמ"ש היראים ז"ל סי' קי"ג דבתר דהביא את המכילתא וכתב דדרשה גמורה היא כתב וז"ל והיינו דאמרינן לעיל אמירה לעכו"ם שבות באיסורא דאוריית' כשאינ' מלאכת ישראל קאמר כגון שאומר לעכו"ם עשה האש שלך לצורכי א"נ י"ל קרא אסמכתא בעלמא עכ"ל וכיון דרבינו סובר דדרשה גמורה היא צ"ל כמו שמתרץ היראים ולפי תירוצו באמת י"ל דהגמ' אזלא אליבא דר' יאשיה כמובן, ורש"י ז"ל פ' בא פי"ב פט"ז כתב וז"ל לא יעשה בהם אפי' ע"י אחרים והתו' ז"ל עה"ת שם הקשו על רש"י דמגמ' מוכ' דאמיר' לעכו"ם שבות אבל לפמ"ש בשם היראים גם על רש"י ל"ק ועיין בריב"א ובברטנו' עה"ת שם ובמזרחי וג"א מ"ש ע"ז ומכולם תרא' שהגירס' בהמכילתא כמ"ש רבי' אבל המרכבת הביא בשם הילקוט גירסא אחרת אבל מהפסיקתא זוטרתא פ' בא נראה כגירסת רבינו ועי בב"י או"ח ס"ס רמ"ד שהעתיק לגמרי את לשון רבינו נראה שהסכים לגירסת רבי' ולענין הלכה הסכמת כל הפוסקים דדרשה דמכילתא אסמכתא ואמירה לעכו"ם שבות: