שישיב (א) החוטא מחטאו כו'. הפסוק למ"ע זו בפ' נשא פ"ה פ"ז אבל לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל דמתחלת דבריו נראה שמ"ע שישיב ויתודה וא"כ צ"ל שהתשוב' ג"כ מהמ"ע ומהפסוק שהביא באמת לא מוכח רק שהוידוי מ"ע וכמ"ש רבינו וידוי זה מ"ע וא"כ מדוע לא הביא גם את הפסוק שלמד על תשובה שהוא מ"ע ואי"ל דליכא פסוק ע"ז דא"כ מנ"ל שהוא מ"ע אעכצ"ל שהי' לרבינו איזה פסוק ע"ז וא"כ מדוע לא מנ' א"ז לשתי מ"ע חדא שישיב החוטא בלב מחטאו ואידך שמ"ע להתוודות ותו ק"ל דברמזיו כתב רבינו וז"ל שישוב החוטא מחטאו ויתודה שנ' כי יעשו מכל חטאת האדם ויתוודו עכ"ל ופירושא דישיב החוטא מחטאו ויתודה היא שישיב בלב וגם יתודה וא"כ נראה דמהפסוק שהביא ברמזיו למד גם על תשובה בלב שהוא מ"ע ובאמת זה ליתא כיון דמהפסוק זה ליכא למילף רק שיתודה וגם מקיצור הסמ"ג שלו נראה כמ"ש ברמזיו וא"כ גם על הקיצור שלו קשה והרמב"ם ז"ל בסה"מ מ"ע ע"ג באמת נזהר מזה ול"כ את המ"ע זו רק על וידוי וגם בחיבורו הל' תשובה פ"א הל"א לא הזכיר את המ"ע זו רק על וידוי דברים וכ"כ ברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מ"ע ע"ג אבל ברמזיו דריש הל' תשובה כתב וז"ל מ"ע אחת והיא שישוב החוטא מחטאו לפני ד' ויתודה כו' עכ"ל נראה דסובר דגם התשובה בלב מ"ע וא"כ גם על רמזיו דריש הל' תשו' קשה כמו שהקשינו על רבינו ותו קשה דמדוע ל"כ גם בחיבורו כן, ובסמ"ק ז"ל סי' נ"ג כתב וז"ל לשוב דכתיב ושבת עד ד' אלהיך ושמעת בקולו ואמרו חכמים שוב יום אחד לפני מיתתך ישיב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה וצריך וידוי קרבן ככל הכתוב בתורת משה ועכשיו לא נשאר לנו אלא וידוי דברים כו' עכ"ל אלמא דהסמ"ק לא נקט לעיקר מ"ע אלא תשובה בלב וכ"כ ברמזיו שם וגם הביא לזה את הפסוק דפ' נצבים פ"ל חייב וא"כ קשה דמדוע לא הביאו רבינו והרמב"ם גם את הפסוק שהביא הסמ"ק למ"ע דתשובה בלב וגם השאר מוני המצות ז"ל לא הביאו הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' החינוך ואה"מ מצ' שס"ד הזוה"ר מ"ע צ"ה אות מ"ב הפוע"צ מ"ע קמ"ד הכ"ת מ"ע ק"ח העי"מ מצ' שס"ח הדה"מ שער א' פי"ב המעיי"ח דף קי"ט ע"ב אות ק"ב המצה"ש ומהר"ש מצ' שס"ה וא"כ גם עליהם קשה, ותו ק"ל על רבינו והרמב"ם דנראה מהם דתשובה בלב בלא וידוי דברים אינה כלום מנ"ל הא נהי דכשלא התודה לא קיים המ"ע של וידוי אבל עכ"פ המ"ע של תשובה שהביא הסמ"ק קיים, אבל אח"כ ראיתי שכבר דיבר מזה המנ"ח ז"ל מצ' שס"ד ועל השאר קושיות הנ"ל מצאתי בישמח משה ז"ל פ' נשא על הפסוק והתודו את חטאתם שג"כ דיבר קצת מזה ומיישב היטב רדמדוע ל"כ התוה בלשון צווי רק הוידוי ולא התשובה עי"ש ותרא' דלפום שיטת הסמ"ק לא שאל השואל שם כלום ובאמת איני יודע דמדוע לא דיבר הי"מ מהסמ"ק כלום: