להפריש (א) מעשר עני כו'. הפסוק פר' תבא פכ"ו פי"ב וגם נכפלה בפ' ראה פי"ד פכ"ח וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ק"ל החינוך האה"ע מצ' תע"ד הזה"ר מ"ע נ"ב אות ל"ג הפוע"צ מ"ע קצ"ו הכ"ת מ"ע ק"ה הדה"מ שער א' פקכ"ז המעיי"ח דף קס"ז ע"א אות צ"ח העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תע"ה וגם הרמב"ן מנאה אלא הוא מנה ההפרשה והנתינה לשתי מ"ע אבל היראים לא מנאם בפ"ע אלא בסימן קע"ח גבי מ"ע דמעשר שני הביא קצת ממ"ע זו ועי' בכל המקומות שרשמתי ותראה דליכא שום חילוק ביניהם אלא בזה דרבינו ז"ל נקט למ"ע את הפסוק דפ' תבא והם נקטו את הפסוק דפ' ראה שהוא קודם ואפשר כיון דכל מד"כ רבינו בריש מ"ע זו עד ד"ה מכאן שנינו במס' פאה נובעים מרש"י פ' תבא ע"כ נקט את הפסוק זה או אפשר כיון דמד"כ רבינו לגר וליתום ולאלמנה זה מעשר עני היא דרשה דספרי פר' תבא תבא וכיון דלא דריש הספרי אלא על הפסוק דפ' תבא ע"כ נקט רבינו את הפסוק זה, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ו' ולהלכה טור שלחן ערוך יורה דעה סימן של"א: