לקשור (א) תפילין ביד כו' המ"ע כ"ב לקשור תפילין בראש כו'. רבינו ז"ל מנה תפילין של יד ושל ראש לשתי מ"ע וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע י"ב וי"ג החינוך ואה"מ מצ' תכ"א הזוה"ר מ"ע י"א אות י"ח הכ"ת מ"ע כ' וכ"א הפוע"צ מ"ע קע"ו וקע"ז הדה"מ שער א' פט"ז ופי"ז המעיי"ח דף קמ"ה אות ל' ודף קמ"ח אות ל"ז העי"מ ומצה"ש ומהר"ש מצ' תכ"ב ותכ"ג עי' בכל המקומות שרשמתי ותראה דכולם מנאו תפילין של יד ושל ראש לשתי מ"ע כהרמב"ם אלא בזה יש חילוק ביניהם שהם מנאו של יד תחלה כמו שמנה רבינו והרמב"ם מנה של ראש תחלה אבל הבה"ג סי' הנ"ל לא מנה תפילין רק למ"ע אחת וכ"כ משמו הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ סוף שורש ט' והזוה"ר סי' הנ"ל וגם מהיראים סי' ט"ז נראה דסובר כהבה"ג מדכ' תפילין של יד ושל ראש בסי' אחד וכ"נ מהסמ"ק סי' קנ"ג. והרמב"ם בסה"מ הביא ראי' למנין שלו ממ"ד הגמרא מנחות מ"ד ע"א דלית לי' שתי מצות חדא מצוה לא ליעבד וכיון שקרא' הגמ' שתי מצות מוכח דצריך למנותם לשתים וא"כ לכאו' קשה על הבה"ג מהגמר' דמנחות אבל כבר מתרץ א"ז שפיר הזוה"ר סי' הנ"ל עי"ש ותראה דלפי דבריו נסתרה הראי' של הרמב"ם אבל עי' בהרמב"ן סי' הנ"ל שג"כ הסכים להרמב"ם בזה וכתב הטעם לפי שהתפילין שני מעשים הם עי"ש אלא המגלת אסתר כתב על טעמו שאינו צריך כיון שכבר כתב הרמב"ם את טעמו מהגמ' דמנחות אבל לפי הנ"ל י"ל שהרמב"ן גכ"ס כהזוה"ר שנסתרה הראי' של הרמב"ם מגמ' דמנחות ועכ"כ את טעמו כמובן:
ועל הא דמנה הרמב"ם של ראש תחלה היפך מסדר הקרא דפ' ואתחנן פ"ו פ"ח דמתחלה כתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך כבר מתרץ א"ז האלה המצות סי' הנ"ל וז"ל והרמב"ם היפך סדר הפסוק להורות לך שהן שתי מצות מאחר שתפלה של יד אינה מעכבת את ש"ר וש"ר אינה מעכבת את של יד לשתי מצות יחשבו ולכך הקדים ומנה של יד תחלה עכ"ל וצ"ל דכוונתו דלכך הקדים הרמב"ם של ראש תחלה להורות בזה דאינה מעכבת זה את זה וזה היא הטעם שלו שמנאם לשתי מצות, אבל לכאו' ק"ל ע"ז הא הרמב"ם כתב את טעמו בסה"מ וא"כ ל"ל עוד להפוך את הסדר ללמוד מיני' גם את הטעם שכ' האה"מ אבל בהנ"ל י"ל כיון דאיכא למימר על טעמו שכ' בסה"מ כמ"ש הזוה"ר ע"כ מרמז הרמב"ם בהיפך הסדר גם את הטעם שכ' האה"מ כמובן. ובדרך חידוד נ"ל להביא ראיה לשיטת הרמב"ם דבע"ז ג' ע"ב אי' דתניא ר' יוסי אומר לעתיד לבא באין אומות העולם ומתגיירין כו' אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהן ציצית בבגדיהן מזוזה בפתחיהן כו' פי' רש"י ד"ה שנעשו וז"ל מאליהן מתגיירין ואנו לא מקבלינן כו' ולכאו' צ"ל דהיאך טעו ומניחין ש"ר תחלה הלא מקרא מפורש רש"י תחלה וצ"ל כיון דגרים גרורים יהיו ומאליהן ילמדו את המצות ע"כ יחפשו בספרי המצות דהאיך צריך לעשות את המצות וכיון שיראו בסה"מ שמנה ש"ר תחילה יסברו שצריך להניח תחלה, אלא כל זה י"ל אם באמת צריך למנותם לשתי מ"ע וגם צריך למנות ש"ר תחלה אז יש מקום לטעותם וא"כ ממילא י"ל כיון דהגמ' קאמר דטעו בכך עכ"מ דצריך למנותם לשתי מ"ע וגם ש"ר תחלה וע"כ מנה הרמב"ם כן כמובן. והפרטי דינים שכ' רבינו תמצא גם בהרמב"ם הלכות תפילין ולהלכה עי' בטוש"ע או"ח סי' כ"ה עד סי' מ"ו ובשג"א מסי' ל"ד עד סי' מ"ח, ולענין הפלוגתא של רש"י ור"ת בסדר הנחת הפרשיו' בבתים שכ' רבינו נ"ל קצת סמך להר"ת ממ"ד הגמ' ברכות ו' ע"א כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי בחד ביתא אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא א"כ נר' מהתפילין דמרא עלמא דהני פרשיות דדמיין להדדי צריך לסמוך להדדי כל מה דאפשר וע"כ שפיר כתב הר"ת שצריך להיות הוויות להדדי, ולענין הפלוגת' להניח תפילין בחוה"מ שכ' רבינו עי' בתשובה שבסוף ספר אדרת אליהו סי' א' שכ' אריכות בזה וגם הביא את רבינו באריכות: