על (א) המלך לכתוב לו ס"ת כו'. בפ' שופטים פי"ז פי"ח כתב רש"י וז"ל את משנה התורה שתי ספרי תורות אחת שהוא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו כו' נראה מפשטות לשונו דשני ס"ת צריך המלך לכתיב לו אפי' כשהי' לו מכבר כשהי' הדיוט מדכ' רש"י סתם ולא מחלק וגם מפשטות לשון הגמ' סנהדרין כ"א ע"ב נ"כ מדקאמר הגמ' לא צריכא לשתי תורות וכ"מ בפי' מהפסיקתא זוטרתא פ' שופטים ד"ה והי' כשבתו דז"ל וכתב לו שתהא מיוחדת לו שאעפ"י שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב לו לשמו ה"מ הדיוט אבל מלך כותב לו שני ספרי תורות אחת שנכנסת ויוצאות עמו ואחת שמונחת בבית גנזיו וכתב לו לו לשמו את משנה התורה הזאת רבותינו אמרו שני ספרין הי' כותב אחרים אומרי' משנה התורה כותב שכן אין קורין ביום הקהל אלא משנה התורה כו' עכ"ל וא"כ לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל דמנ"ל שאינו חייב לכתוב שתי תורות בכל פעם אפי' כשהיה לו מכבר כשהי' הדיוט הן אמת שהמזרחי ז"ל בפ' שופטים שם מפרש בדעת רש"י שגכ"ס כרבינו דאם היה לו מכבר אינו צריך לכתוב אלא אחת ולמד א"ז מלשון משנה דכתיב במקום שנים עי"ש וא"כ י"ל גם אליבא דרבינו כן, אבל גם ע"ז ק"ל מהספרי דפ' שופטים ד"ה והי' כשבתו שכ' וז"ל משנה אין לי אלא משנה תורה שאר ד"ת מניין ת"ל לשמור את כל דברי התורה הזאת א"כ למה נא' משנה תורה משום שעתיד' להשתנות אחרים אומרי' אין קורין ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד כו' עכ"ל אלמא דהספרי למד ממלת משנה שני למודים וא"כ ממילא תו ל"ל כהמזרחי ובאמת על המזרחי צ"ע מהספרי זה וא"כ הדרא הקושיא על רבינו כהנ"ל, אבל אח"כ ראיתי שהרמב"ם ז"ל הל' ס"ת פ"ז הל"ב כתב ממש כלשון רבינו ובהל' מלכי' פ"ג הל"א כתב ג"כ את הדין זה אלא תחת שכ' בהל' ס"ת יתר על ספר שהי' לו כשהי' הדיוט כתב בהל' מלכים יתר על ספר שהניחו לו אבותיו והכ"מ ז"ל בהל' מלכים כבר עמד על הרמב"ם דמפשטות לשון הגמ' נראה שאעפ"י שהניחו לו אבותיו כמה ס"ת אפי"ה חייב לכתוב לו שני ס"ת ותירץ בדוחק אבל בהל' ס"ת לא הקשה הכ"מ על הרמב"ם כלום ומפ' את הגמ' כפי שיטת הרמב"ם ול"כ שהוא דוחק עי"ש נמצא לפי"ז כיון דרבינו ג"כ נקט כלשון הרמב"ם דהל' ס"ת ממילא גם אליבא דרבינו י"ל כמ"ש הכ"מ בהל' ס"ת וגם י"ל דרבינו באמת משום קושי' הכ"מ לא נקט כלשון הרמב"ם דהל' מלכים כמובן: