1
לכך חכמים הראשונים לא היו כותבים ספריהם בשמם וכו'. מכאן ראיה למ"ש הרב פנים מאירות בראשון בראשו בהקדמה דהא דאמרינן שפתותיו דובבות בקבר הוא אף דלא זכרו ההלכה משם אומרה כי קמי שמיא גליא. ומאי דקפדי קמאי על אומר שמועה בסתם היינו דאי אמרה משמיה דגברא רבא מקבלי לה וכמו שכתבתי בעניותי בקונטרם שם הגדולים ח"א דף כ"א וח"ב דף כ"ח ושם הארכתי בזה בס"ד יעויין שם באורך: