ויתכן שיעתיר וכו' ולא לזכות את החייב. וכן בסמוך שנה ושלש שאין בעתיר' כח כ"א להקל הפורעניות דוקא ולכאורה יש להעיר ממ"ש פ"ק דסוטה דדוד הע"ה ח' בני שאמר על אבשלום ז' דאסקיה מז' מדורי גיהנם וא' דאתי' לעלמא דאתא לפי איכא דאמרי בתרא ע"ש הרי דהועיל העתירה לזכותו לע ה"ב ואפשר שדעת הגאון ז"ל כמ"ש בסמוך דרשע מיעוט זכיות משימין בעוה"ז ואם מת קודם שנפרע מנכין מעונשו בעבור הזכיות וא"כ אפשר לומר דכך אירע לאבשלום דלא נפרע מזכיותיו (דהקב"ה לפניו גלוי דדהע"ה יתפלל עליו ויצילהו מגיהנם והשאיר לו זכיותיו שיהנה בהם לעוה"ב ודוק) וא"כ הזכיות שעשה היו מועילים לנכות עונשו וכאשר דהע"ה העלהו בתפלתו מז' מדורי גיהנם א"כ פשו זכיותיו ובהם הביאו לעוה"ב ואכתי פש גבן לדעת הגאון דהעתיר' מועלת לכפר וכנראה דאמר רשב"י יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין א"כ אמאי אאע"ה איני מציל ישמעאל ויצחק אע"ה לעשו כמשרז"ל ואפשר שהאבות אין רוצים להטריח בתפלות וכמו שמצינו שאאע"ה לא רצה לשאול להקב"ה בנזירת סדום להציל את לוט. וגם אמרו פ' ר"ע דפ"ט שבדין העתיד אומר הקב"ה לאברהם אע"ה בניך חטאו א"ל ימתו על קדושת שמך וכיוצא (הכוונה כפי פשטן של דברים ולא נחתינן האידנא במה שפירשו המפרשים ז"ל) ומשז"ל אבא לא מזכי ברא היינו שאינו מועיל זכותו להצילו מעצמו כמו זכות הבן לאב שוב ראיתי מ"ש רבינו סי' תרי"א דרשב"י שאמר יכולני לפטור היינו יסורין שקבל במערה שלא היה בשביל עונות ח"ו ע"ש והאבות מענותנותם הגדולה אינם רוצים לומר בשביל היסורין שקבלו בעוה"ז שלא היו כדין ומש"ה אינם נצולים ישמעאל ועשו ואולי מ"ש הגאון דעתירה מועלת היינו בקבל יסורין ג"כ א"נ אפשר דעשו ודכוותי' היו חוטאים על סמך תפלת אב או קרוב ובכי האי גונא אינה מועלת כמ"ש הגאון בסמוך ועמ"ש התוס' שם פ"ק דסוטה ודוק ולקמן סי' תש"צ: