כי המצות אינם ירושה וכו'. כ"כ המרדכי פ' בני העיר ומה שיש להקשות ממ"ש המרדכי ס"פ החובל כבר הרב שיורי כנה"ג א"ח סי' קנ"ג ומורינו הרב בתי כהונה בח"ב סי' י' עמדו על זה ותירצו ע"ש. והנה מדברי רבינו בסי' זה דמיירי לענין להתפלל בר"ה ויו"כ ועלה כ' דאין ירושה במצות מוכח דלהתפלל בר"ה לא חשיב ליה שררה אלא מצוה בעלמא שעלה קאמר דאין ירושה במצות כמבואר וכמדומה שנעלם דברי רבינו מהרב מהר"ש אבוהב בשו"ת דבר שמואל סי' מ"ט שנסתפק אם להיות ש"ץ חשיב מינוי ויש בו ירושה או הויא מצוה ואין ירושה במצות ומצדד בזה ומייתי תשובת הרשב"א על זה ע"ש באורך ולא העלה על שפתיו דלהתפלל בר"ה רבינו קרי ליה מצוה גרידתא ואין ירושה במצות. הגם הלום ראיתי תשובה כ"י לאחד מגדולי דורנו זלה"ה דפשיטא לי' דמינוי ש"ץ (דעלמא) לא דמי למצוה גרידתא והוא בכלל שאר מינוים שכתב הרמב"ם ואף לדעת הרב דברי שמואל לא אמרה אלא במינוי ש"ץ אבל להתפלל בימים נוראים שררה הוא ויש ירושה זהו תורף דבריו. והיה העלמ"ת דברי רבינו שכ' על מי שהתפלל ר"ה ויוה"כ דאין ירושה במצות הפך דבריו. וכן מורינו הרב ז"ל בתשובה הנזכר בספר בתי כהונה ח"ב כתב בפשיטות בדעת רבינו הכי כמו שכתבנו בעניותינו. ומהרב שיירי כנכ"ג סי' קנ"ג הנזכר ומתשיבת מורינו הרב הנזכר עיניך תחזינה האחרונים המדברים בזה ואכמ"ל: