י"א) ובמקו"א ביארתי דברי רש"י בפ' בהעלותך גבי אהרן כשראה חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות עכ"ד וצריך להבין במה הי' שלו גדולה משלהם ובמדרש הוסיפו שאמר לו הקב"ה אל תירא לגדולה מזו אתה מתוקן הקרבנות בזמן ביהמ"ק הן נוהגים אבל הנרות הן לעולם שנאמר אל מול פני המנורה עכ"ל ג"כ קשה איך מורה מאל פני המנורה שהוא לעולם גם קשה הלא באמת גם הדלקת נרות הי' רק בזמן שביהמ"ק קיים.
אבל נראה בעזה"י ואקדים מדרש בפסוק ביום כלות משה להקים את המשכן אמר ר' יוסי בר סימון יום שהוקם המשכן נכנס משה והי' שומע קול הדר וקול נאה וקול משובח אמר משה אשמעה מה ידבר האל אמר ליה הקב"ה למשה שלום אני מדבר להם שנאמר כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה וכתיב בתריה אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצינו אימתי ביום הוקם המשכן וכל מדרש הזה הוא פלא וצריך ביאור.
ונראה בסייעתא דשמיא דידוע מטבע העולם דיותר יוקשה על האדם לקיים כל דבר שנעשה ונפעל מהקישוי שהי' לו בעשותו מתחלה ואם כי מתחלת עשייתו הי' לו להתאמץ ולאסוף כל כחותיו לנצח כל העיכובים והמניעות שעמדו לו לשטנו במלאכתו והוא מקשה לבו וגומר פעולתו ובאמת עלה לו זה בקישוי גדולה אבל עוד יותר מן הקישוי יש בקיום פעולתו שיתקיים ויעמוד חי ולא יתבטל ברוב הזמן ובאמת צריך לזה התאמצות יותר גדולה להחזיק ולקיים מה שכבר נפעל ונעשה שלא יושלט בה ההפסד והכליון כמאמר החכם הזמן קשה שמפסיד ומכלה את הכל וכמו שרואין ממעשים דכל יום שעשו ותיקנו איזה דבר במסירת נפש וברוב הזמן נתבטל ונאבד ומה גם אם פעולה ההוא הוא דבר גדול אשר חיי האדם תלוי בו וכש"כ פעולה כזו אשר חיי הרבים תלויין בה בודאי דשלא בנקל עלה להביאה לידי גמר והי' צריך לזה התקשות והתאמצות גדולה מאד אבל עוד יותר מן ההתקשות וההתאמצות נחוץ לזה לקיים ולהחזיק על להבא שתוכל לפעול פעולתה ולהשפיע טובתה לבני אדם שבשבילה נתקנה ונתהווה בעולם והוא ידוע מחק הטבע.
ועתה נחזי במה דקמן בבנין המשכן שצוה הקב"ה כמו שא"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שתכליתה היתה לעשות מרכז לישראל ושהקב"ה ישרה שכינתו שם כדי שיהי' קרוב לעם קרובו ומשם יצא להם כל מיני השפעות טובות ושיהיו בנ"י ע"י מרכז זה תמיד בהתקשרות ובדבקות עם אבינו שבשמים בודאי שפעולה גדולה ויקרה כזו אשר הי' מעותד להיות קשר אמיץ בין הקב"ה לישראל היתה צריכה התאמצות גדולה להכינה ולחוקרה ולעשותה הכל על מכונה כדי שתוכל למלאות תעודתה הנשגבה אשר בשבילה נתקנה וכל אחד ואחד מישראל נתן חלקו לזה רק איש אחד נשאר מעל ועמד מבחוץ מבלי תת חלק בפעולה הרוממה הלזו ואיש הלזה לא הי' אחר רק אהרן כהנא רבה דישראל איש אלקי קדוש ונורא כזה ואך בצדק חלשה דעתו שלא נשתתף בפעל הנשגב הלזה ונצטער מאד כאילו היתה סיבה מן השמים לדחותו מזה עד שבא לו הרגיעה מפי הקב"ה בעצמו להניח ולהפיס דעתו ואמר לו אהרן בני לגדולה מזו אתה מתוקן והענין הוא כאשר אמרתי דהעיקר באיזה פעולה קיומו של הפעולה שתתקיים בתמידית ותפעול פעולתה בלי הפסק לצורך מה שניתקן והנה פעולתו של המשכן הי' לרכז את כל עם ישראל למקום אחד ולקשרם לאבינו שבשמים והי' מוכרח לבחור באדם אחד שידאוג עבור זה שיתקיים מרכז וקישור הזה תמיד שלא יבוטל ח"ו וידוע שביהמ"ק נחרב ע"י חסרון השלום בין ישראל וגברה השנאת חנם ומחלוקת ופירוד לבבות עד שנחרב על כן הי' נחוץ אחר בנין המשכן וגומרה וחינוכה וניתנה לפעולתה המיועד לה להחזיק השלום בין ישראל ולקרב הלבבות זה לזה שיהיו באהבה ובאחוה זה עם זה כדי שיתקיים המשכן ואז ישיגו המטרה בבנין המשכן משא"כ אם יהי' פירוד לבבות ביניהם ויפרע השלום אזי ח"ו יחרב המשכן ויבוטל כל הענין לגמרי ופעולה יקרה כזו תלך לאבדון ח"ו ובזה יתבאר מאד מדרש הנ"ל דבאמת בנין המשכן הי' פעולה נשגבה מאד אבל קיום המשכן עוד נשגב ממנה וקיומו אינו בטוח בלתי השלום ועיקר הפירוד נצמח עפ"י רוב שאלו מחזיקים עצמם לחסידים ות"ח ואת ההמון לפחותי ערך ואינם רוצים להתחבר עמהם וזה גורם מחלוקת ופירוד לבבות בישראל ובין כך ובין כך השלום נכרעת ושכינה מסתלקת מישראל וכמו שכתב באו"ז ה' תפלה בתשובת רבינו חסדאי עיי"ש.
וזה המכוון במדרש הנ"ל דבאמת ביום שהוקם המשכן הי' להקב"ה נחת רוח מבניו שהקימו בנין רם ונשגב כזה וחינכו אותו בשמחה ובהתלהבות גדולה עד שעלתה לרצון לפני אדון כל ומשה רבינו חשב בלבו שבודאי בלתי ספק עוז וחדוה במקומו ומיום שברא עולמו לא הי' לפניו יתברך שמחה כזו וכמו שאמרו במדרש שיום הקמת המשכן הי' גדול כיום בריאת שמים וארץ עד שחשב משה בלבו אשמעה מה ידבר ה' כאומר שבודאי הקב"ה ידבר בשבע רצון מבניו ישראל וישבח אותם לפניו על הנחת רוח שקיבל מהם וזה יהי' אישורו היותר גדולה בעולם לשמוע מפי הקב"ה את שבח ישראל אבל הקב"ה אמר לו אהובי משה תדע שבאמת יש לי שבע רצון מבניי אבל יראה אחת מרחפת על פני עבור קיום התמידי של מפעל הנשגב הלזה שיתקיים כן תמיד וחלילה וחס שלא יתבטל כי גדול קיומו של דבר מבנינו ועל זה אין רק עצה אחת והוא כי שלום אני מדבר להם שיהי' שלום ביניהם כי באמת אין בלבי על בני כלום רק כי ידבר שלום אל "עמו" ואל "חסידיו" היינו שיהי' השלום בין אנשים חסידים ובין פשוטי העם המכונים בשם עם ואל ישוב לכסלה מה שהיצה"ר מסכל דעתם לומר שא"א לאנשי מעשה להתחבר יחד עם דלת העם כי זה מעצת היצה"ר לגרום פירוד בין דבקות ישראל זה עם זה ולעשות חילוק לבבות ביניהם אך קרוב ליראיו כי באמת כולם יראים את ה' ואפילו ריקנים שבהם מלאים מצות כרמון ואז כי יהיו באחדות ובשלום כולם יחדיו ישיגו ישעו לשכון כבוד בארצנו וזה קאי גם על העתיד להורות שתמיד יהי' כן כשיהיו באגודה אחת אז יזכו לשכון כבוד בארצינו ואימתי גילה הקב"ה סוד זה סוד קיומו של משכן וסוד ישכון כבוד בארצינו שתלוי רק בהשלום ואחדות של ישראל ביום שהוקם המשכן אז גילה זאת הקב"ה למשה שסוד קיומו של ישראל וסוד לשכון כבוד בארצנו שנעלה מהגלות ונשכון בארצינו בכבוד ובתפארת הוא רק כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו לכל הסוגי בני אדם שיהיו בישראל יהי' שלום ביניהם כי כולם אהובים לפניו יתברך ועיין באוה"ח הק' בפ' האזינו בפסוק ואמר אי אלקימו צור חסיו בו שכתב בזה"ל ואמר ישראל אי אלקימו הגם שאין מעשיהם מהוגנים אעפי"כ יבא בטענה לפני האלקים הרמוז בתיבת צור והיא חסיו בו כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אעפי"כ כל מחסיהם בה' ועליו סובלים דלות ושפלות ונהרגים על קדושת שמו ועומדים ומצפים לצור גואלם והוא אומרו חסיו בו עכ"ד הק'. ואנו בזמנינו בעתות הקשות הללו רואין בעינינו שנאמנים דברי רבינו הקדוש זי"ע ועכ"י.
ועתה נבא לביאור דברי רש"י הנ"ל והוא אחר דגילה הקב"ה למשה דאם דבנין המשכן בעצמו הי' מפעל נורא ונשגב אבל קיומו הוא עוד יותר נכבדה מבנינה והקיום תלוי בשלום בין ישראל בכל חלקי העם הוצרך לברור איש אחד שיהי' נפשו מסוגלה לסגל ולהחזיק השלום בין העם ומי הי' מוכשר לזה יותר מאהרן שהי' מתכונת נפשו אוהב שלום ורודף שלום כמבואר בפרק אבות ועיין בספורני שם בהעלותך שביאר ענין המנורה עשייתו והדלקתו הי' לאחד ולקשר כל חלקי העם המיימינים הם העוסקים בתורה שנקראת ימין והמשמאלים שהם העוסקים בחיי שעה להיות אחד להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג כוונתו יתברך בין כולם וירוממו שמו יחדיו כמו שקבלו עליהם כאשר כתוב ויענו כל העם יחדיו כל אשר דבר ה' נעשה כלומר בין כלנו נשלים כוונתו וזה מעשה המנורה להורות האחדות המכוון לתכלית אחד עכתו"ד הרי דהדלקת המנורה הי' לפעול האחדות בישראל ועי"ז יוחזק השלום ויובטח קיום המשכן בישראל וזה שאמר הקב"ה לאהרן שלך גדולה משלהם דעל ידך יהי' קיום למשכן ופעולתו יתמשך בתמידית ובזה יגדל כחך מהם כי קיום הדבר יותר נכבד מבנין הדבר וגם זה הי' הכונה במדרש שהוסיף שאמר הקב"ה לאהרן אבל הנרות הן לעולם רצה לומר כל ענין הנרות שבא על אחדות ישראל הוא לעולם שלעולם תלוי קיום עם הישראלי בהתאחדותם יחד ודוק והבן כי הדברים מתוקנים מאד בעזה"י.