וא"ו) ובהיות כן בין תבין את אשר כתב רבינו באהבת יונתן בהפטרת ואתחנן על הפסוק השבעתי אתכם דכנס"י צווחא באלה ובשבועה שלא ילכו לא"י אף שהאומות יסכימו כי הקץ סתום עיי"ש ועל דברי אהבת יונתן אלו בנו וסמכו כל המתנגדים את דברי התנגדותם לרעיון הנשגב והקדוש הזה של בנין הארץ ועל פי הדברים הקודמים שערכתי לפניך תבין דדברי האהבת יונתן צדקו כשלא יש אות מן השמים שרצונו יתברך הוא שנעזוב את ארצות הגלות והיינו כששלוה ומנוחה שוררת בעולם הישראלי והבטחת הגלות שכתב רבינו הרמב"ן הנ"ל עודנה מתקיימת אצלם ויכלו לישב פה במנוחה ובפרנסה כמו שהי' בימיו בשנות הקדם אז באמת צדקו דבריו שלא לשוב אפילו אם האומות יתנו לנו רשות מטעם שכתב שם אבל לא כן בזמנינו שנתקיים בנו דברי הנביא והי' שארית יעקב בגוים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל ולעומת זה המלכיות נתנו לנו רשות לשוב לארצינו הקדושה הכי יש עוד ספק שזהו רצון שי"ת שנשוב לארץ ישראל ובטוח אני שאלמלי רבינו בעל אהבת יונתן ז"ל הי' הי עמנו עתה בגלות וראה את מעמדנו היום בגלות המר שעבר עלינו שגם הוא בעצמו הי' אומר לנו אחב"י הגיע השעה שנעלה לציון ולארץ אבותינו שזאת הוא רצון השם שלא במקרה נעשה לנו מה שנעשה עמנו פה בגלות רק אצבע אלקים הוא המורה לנו לעלות מן הגולה לירושת אבותינו וכן מה שכתב רבינו הח"ס בהפטורת שופטים דכמה פעמים הי' אפשר להיות גאולה שאינה שלמה או כמו גאולת בית שני וכדומה אבל אין חפץ בזה וטוב לישראל לסבול אורך הגלות כדי שתהי' בסוף גאולה שלמה עכ"ד ג"כ מדבר בשעה שאין אות על זה משמים ויש לנו מבוא לישב בגלות ולעסוק בתורה ומצות מתוך פרנסה ומנוחה כמו שאנו רואין מספרי רבינו הח"ס שכתב דמה"ט לא עלו גדולי חכמי ישראל לא"י משום דכל העולם כולו כדאי להם היינו שיש להם מנוחה פה לישב על התורה ועבודה ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ויש להם פה קדושת א"י עיין ח"ס גיטין דף מ"ד ובליקוטי חבר בן חיים ח"ד ד' כ"ז, וכן מה שכתב רבינו הקדוש משינאווע ז"ל בסוף ספרו דברי יחזקאל וכעת אין ספרו בידו להעתיק דבריו ג"כ מדבר משעתו שהי' לישראל פה בגלות מנוחה אבל לא כן עתה בזמנינו שניטל מאתנו כל חיותנו ממש גם רבינו הח"ס ואהבת יונתן ורבינו משינאווע יודו שזה הוראה מן השמים שנעזוב את ארצות הגלות ונקומה ונלכה אל ארץ אשר ה' אלקינו דורש אותה ושזה רצונו כעת עיין ירושלמי ברכות סו"פ הי' קורא דרב כהנא שאל לר' יוחנן מאן דאימי' מבסרא לי' (ר"ל מבזה אותו) ואיתת אבוה מייקרא לי' להן ייזל א"ל יזיל להן דמוקרא לי' עכ"ד (מובא ברש"י בב"ק ד' קי"ז ובסולם בית אל לרבינו יעב"ץ) והפירוש בזה דשאל מי שאמו מבזה אותו ואשת אביו שהוא אם הורגתו מכבד אותו להיכן ילך השיב לו דילך אל אמו חורגתו דמכבדת אותו ולרב כהנא הי' יותר נוח חוץ לארץ מבארץ ישראל כמבואר שם בירושלמי ע"כ הסכים לו רבי יוחנן דילך לחו"ל וזה ג"כ הי' הטעם של רבותינו אה"י והח"ס ודברי יחזקאל אבל כעת בזמנינו דאיתת אבוה היינו חו"ל לא מייקרא לן אדרבא מבסרא לן ונתנה למשיסה יעקב ועול ברזל על צווארנו כ"ע מודים דילך לאמו היינו לא"י כה אמרתי וחילקתי מעצמו בין הזמנים של רבותינו אהב"י וח"ס שהי' אז מנוחה לישראל בגולה ובין זמננו שתכפו עלינו הצרות והגזרות ועתה נתעוררתי לראות כי כן כתב רבינו באהבת יונתן בעצמו בפ' עקב וז"ל או יאמר דלעתיד כשיגיע עת דודים יגזור מלכות גזרות על ישראל ויתנדבו לבם לילך ולדור בארץ ישראל ובעת ההוא נהיתה עת צרה ליעקב וישמע ה' את צעקתם וירחם עליהם וישלח לפניהם משיחו הולך תמים וישוב את שבות ציון כבתחלה עכ"ד.
ולכאורה היא סתירה גלויה למה שכתב בפ' ואתחנן דאפילו אם יתנו האומות רשות לילך לא"י לא ילכו וכאן כתב דמחמת הגזרות יתנדבו לילך ולדור וע"כ דעתות גזרות שאני ומה שכתב דה' ירחם עליהם וישלח לפניהם משיחו אין המשמעות דישלח לפניהם משיח דוקא תיכף ובלא זה לא ילכו דהא מחמת הגזרות לא יכלו להשאר פה רק דמחמת הגזרות יתנדבו לבם לילך לא"י ואם יזכו ודאי דיבא תיכף משיח צדקנו ואם ח"ו לא יזכו תיכף לזה עכ"פ יתנדבו לילך לא"י בכל אופן עד עת שנזכה לביאת משיח צדקנו ויהי' בעלייתם לארץ ישראל ההכנה לביאת בן דוד בב"א וכמו שהארכתי לעיל עכ"פ אמר רבינו בפירוש דבשיהי' עת דודים יגזרו גזרות על ישראל כדי שיתנדבו לבם לילך ולדור בא"י א"כ ממילא עתה שבאו עלינו כל אלו גזרות רעות צריך להתבונן ולהכיר בזה שהגיע העת דודים שאמר רבינו הנ"ל וכל אדם הישראלי יתנדב לבו לילך ולדור בארץ ישראל ושלא להשאר עוד בגלות אף אם יתרצו האומות ובזכות זה נזכה שה' ירחם עלינו וישלח לנו תכף משיחו הולך תמים וישוב את שבותינו כבתחלה אכי"ר וזה מה שרציתי לבאר שעתה בזמנינו החיוב על כל בר ישראל להתנדב לבו לעזוב את ארץ העמים ולילך ולדור לארץ ישראל. וכן כתב' רבינו הח"ס בעצמו, וכמו שאביא דבריו להלן.
סליק דברי הפתיחה.