פ"ה) ברם עדיין יש לפנינו קושיא גדולה על הכלל שהנחנו לעיל בשם רבותינו בעלי המדרש וזהר וקדמונינו ואחרונינו דכך היא אופיה של בנין בית חיינו דלעתיד בתחלה למטה ע"י אדם ואח"כ יבא עליה מלעילא ביד"ש א"כ אכתי יהדר הקושיא בר"ה ד' ל' ובסוכה ד' מ"א אהא דהתקין ריב"ז דיהא יום הנף כולה אסור ופריך הגמרא למה כל היום עד חצות יסגי דהא אין ב"ד מתעצלין ומשני דאיבני סמוך לשקיעת החמה עיין רש"י ותוס' דיבא פתאום מן השמים מבלי שהי' להם שהות להכין את העומר בתחלה ויתמשך כל היום עיי"ש, והשתא דבתחלה יבנה למטה ע"י אדם לא יבא פתאום מבלי ידיעה מתחלה מהבנתו א"כ הי' להם שהות להכין את העומר מתחלה א"כ שוב תהדר הקושיא למה כל היום בחצות סגי והיא קושיא אלימתא על שיטה הנ"ל, ונצטערתי מאד בישוב קושיא זו עד שהאיר ה' לראות בספר עזרת כהנים על מדות שנדפס בשנת תרל"ד לאחד מגדולי הדור מרוססיש-פולין בראש חלק ג' הנקרא פנות עזרה שכתב בזה"ל נזדמן לי ספר מנחת חינוך על ספר הרא"ה שנדפס מחדש ומצאתי שם שכתב מצוה צ"ה (מצות בנין בהמ"ק) וגם היום אפשר מצוה לבנות כמבואר במדרש בימי ריב"ח דנתנו רשות והתחילו לבנות ועיין כפות תמרים שרבינו נתנאל בעל התוס' רצה להקריב קרבנות בירושלים א"כ ה"ה לבנות בית המקדש עכ"ל הרי לך כמ"ש ומהמדרש הנ"ל מוכח שאנחנו בעצמינו נבנה בית המקדש (וכן מוכח מהתוספתא דהבאתי לעיל) ומעשה רב ודאי הי' בהסכמת ריב"ח והלכה כמותו בכל מקום ודוחק לומר דנעשה בלי הסכמתו דהוא הי' אז גדול הדור ההוא וכדמסיים שם במדרש ודאי היו שומעים בקולו כאשר שמעו אח"כ בקולו כשאמר להם לחזור מהבנין וכמש"ל והי' לי בזה הצעת דברים לפני כבוד קדושת הגאון הרב הקדוש בוצינא קדישא חסידא ופרישא אדמו"ר שליט"א ואמר לי בפיו הקדוש שאנחנו בעצמינו נבנה ביהמ"ק עיין הגדה ר"צ קאלישער זצ"ל וראי' לזה ממדרש הנ"ל (ואני המחבר מוסיף דגם מהתוספתא מוכח כן) ואמרתי אני לפני כבוד קדשו הנה הגם שיש לי ת"ל קצת ידיעה בענין תבנית בנין המקדש עדיין מסופקני באיזה תבנית ומדה לבנות אם כתבנית ומדת בית שני או כתבנית ומדת בנין יחזקאל כי לא פורש בזה רק בתיו"ט ז"ל בפתיחה למס' זו כתב שנבנה בנין יחזקאל כי הגם מדביאר לנו רבי במשניות תבנית בית שני יש קצת הוכחה לזה שנבנה תבנית בית שני אכן יש לומר דאולי הוא רק אגב איזה מקצת דברים שיש בו שישנם בבנין של יחזקאל לזה אגב אורחיה ביאר יתר הדברים שבבית שני או כמ"ש התיו"ט ז"ל דע"י הסיפור הזה של בית שני אנו יכולין לדרוש ולהבין בבנין יחזקאל ואדרבא הרי חזינן דכתב לן הקרא בנין יחזקאל ש"מ דכן נבנה א"כ הדעת נוטה יותר דנבנה בנין יחזקאל (אמר המחבר ספר אם הבנים שמחה הנוכחי עיין מה שדן בזה רבינו הח"ס בחיו"ד סי' רל"ו) והשיב לי הרב הגאון הק' כבוד אדמו"ר שליט"א חסידא ופרישא בו"ק מהר"י מראדזין ואמר לי בזה הלשון ודאי נבנה תבנית בית שני ומדתו אח"כ בעת התיקון הגמור היינו בביאת המשיח יבנה מאליו מהשמים בנין יחזקאל (עיין קול הרמ"ז על הפתיחה דתיו"ט ז"ל במכילתין) כשומעי זאת מפי קדשו שמחתי מאד כי בזה נפתחו לפני שערי בינה ולעשות פשר דבר בין דברי רבותינו ז"ל היינו בין התרגום יונתן והתנחומא לדעת התוס' בשבועות דף ט"ו ע"ב בד"ה אין בנין (דלדעתם יהי' נבנה מהשמים) ובין הירושלמי והזהר הק' (דלדעתם יהי' נבנה ביד"א) וכן נמי בין הרמב"ם ורש"י (דלרמב"ם ביד"א ולרש"י ביד"ש) ונאמר דמ"ש רש"י ותוס' בכוונת הגמרא דר"ה דף ל' ע"א דס"ל דבנין העתיד יהי' בידי שמים הוא רק לפי מאי דס"ל שם בגמרא דיום הנף הוא רק מדרבנן ומפני זה ממילא מוכרחין אנו לומר מחמת קושיא שהקשה שם בגמרא ולומר דבנין העתיד יהי' בידי שמים והיינו מיד בראשית בנינה ועי"ז באמת נאמר דהתנחומא חולק על הירושלמי וזה"ק הנ"ל וס"ל דלא נבנה בעצמינו כלל רק מיד יבנה ביד"ש ויבנה בלילה או ביו"ט ועשה תיקן ריב"ז דיום הנף כולה אסור וכאמור שם בגמרא דאי לא תימא הכי ישאר הקושיא שהקשו שם בגמרא משו"ה מוכרחין אנו לומר בדעת הגמרא דכ"ל דבנין העתיד תהי' ביד"ש ועפי"ז הכרחו רש"י ותוס' דזהו שיטת התנחומא אבל למאי דמסיק שם רב נחמן בר יצחק דיום הנף היא מדאורייתא אין אנו מוכרחין עוד לומר דאיבני בלילה ואין הכרח לומר דס"ל הגמרא שיהי' בנין ביהמ"ק מיד ביד"ש וא"כ נוכל לומר דגם התנחומא מודה לזה והתנחומא מיירי בבנין העתיד שיבנה אח"כ והוא הוא שיבנה בידי שמים אבל מ"מ מודה התנחומא דמתחלה יהי' בנין תבנית בית שני שאנחנו בעצמינו נבנהו וכדעת הירושלמי וזה"ק נמצא דליכא פלוגתא בדברי חז"ל ואולי כן נמי נשוה דברי הרמב"ם בפירושו לדבריו שבחבורו ז"ל עכ"ד הגאון בעל עזרת כהנים ועפי"ז סרה קושיא הנ"ל מעל השיטה שאנחנו נבנהו מתחלה מהגמרא דר"ה הנ"ל ובדברי הגאון בעזרת כהנים וכבר הבאתי בראש דברינו דכן גם דעת הת"ז ואספקלריא המאירא בשם המדרש דאנחנו נבנה מתחלה ואח"כ ירד משמים ביהמ"ק דלמעלה שוב מצאתי גם בספר האמונות והדעות לרבינו סעדיא גאון דמתחלה נבנה בית המקדש ברשון המלכות וזה יהי' הכנה לבנין שיבא לנו מן השמים ובכן נתקיים שיטה זו כיתד שלא תמוט ויה"ר שנזכה לזה במהרה בימינו אמן.