ויהי בנסוע הארון וכו' קומה ד׳ ויפצו אויבך וכו' ופרש״י מהגמרא עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו, ונבין למה הסמניות דוקא בנוני״ן ולמה דוקא בהפכיות, וכן פרש״י לפי שהי׳ מקדים לפניהם וכו׳ היה משה אומר עמוד וכו׳ ואל תתרחק יותר, ונבין, ומה ענין ויפוצו אויבך לזה.
אמנם אנו אומרים ותערב לפניך וכו׳ ושם נעבדך ביראה וכו׳ וצ׳׳ל הא לכאורה עתה בזמן הגלות והצרות יש לנו יותר יראה, ואיך אומרים שדוקא כשיושיע ד׳ אותנו ויגאלנו ושם נעבדך ביראה, אבל אף שיראה ישנה לנו עתה מרוב עוני וצער, מ״מ לעבוד ה׳ ביראה קשה לנו, פשוט מפני שאין מניחים לנו, וגם מפני שבירת הלב ונפילת כל רוחנו, משא״כ שם כשיושיענו ד׳ ויגאלנו גם נעבדך ביראה.
והנה האיש אשר גם בצרותיו עובד את ד׳ בכל יכולתו, אז התשוקה שמשתוקק שיעזור ד׳ לו ממצוקותיו, ויוכל לעבוד אותו ית׳ יותר, התשוקה שלו מועלת להפוך את הרוגז לרחמים, ותמשיך את הישועה, כי ישראל מברכים את שמו ית׳ בלשון נכח ונסתר, כמ׳׳ש בכל ברכה ברוך אתה ד׳ לשון נוכח, אשד קדשנו וכו׳ לשון נסתר, ברוך הוא שאומרים בב"ש הוא לשון נסתר, ברוך אתה לשון נוכח, משא״כ המלאכים מברכים רק בלשון נסתר, קק״ק וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו הכל לשון נסתר, והוא מפני שישראל עלו במחשבה בנסתר, וגם הם בנגלה בעשי׳, לכן מברכים אותו ית׳ שלמעלה מן השגה בנסתר, וגם כשמתגלה בעשי׳, משא״כ המלאכים שהם מעולם ומבחינה אחת, מעולם שלמעלה מן ההתגלות, מברכים אותו ית׳ בלשון נסתר לבד, וזהו גם כח ישראל להפוך מרחמים לרוגז על הרשעים, ומרוגז לרחמים על ישראל, היינו לעשות מהתגלות הסתרת פנים, ומהסתרה התגלות, כיון שהם בנסתר ובנגלה.
וכשעלה מש״ר לקבה״ת והתווכח עם המלאכים, נעשו לו אוהבים וכ״א נתן לו מתנה, ונבין נא אם רק בע״כ ראו שצריכים להסכים ליתן התורה למה עוד נתנו לו מתנות, הן בזוה״ק איתא בדבר המתנות, אבל שם הוא ענין אחר משרי אוה״ע שחשבו את קבה״ת ללא טובה ח״ו לישראל אבל מלאכים אלו האמורים בגמרא שכנראה שלא כוונו לרעת ישראל למה עוד התעוררו כ״כ באהבה עד ליתן עוד מתנות, ולהנ״ל זה בעצמו הי׳ מן הוכוח, שהם אמרו מה אנוש וכו' ופעל מש״ר והפך אותם מרוגז לרחמים בכח הישראל, ובזה בעצמו הראה להם (מש״ר) את גדלות ישראל שיוכל להפוך מרוגז לרחמים גם אותם בעצמם, עד שגם מתנות יתנו לו.
נחזור להנ״ל ושם נעבדך ביראה, כי עתה אף שיש לנו יראה מ״מ קשה לעבוד בה עבודה שלימה, וזה ויהי בנסוע וכו׳ לומר שאין זה מקומו, לא בלבד על מקומו מרמז רק גם על מקום אחר*היינו שסדר עבודה זה מתוך צרות אין לו בכלל מקום. ועשה לו סמניות נוני״ן הפכיות, כי איתא במס' שבת דף ק״ד נו"ן כפופה נאמן כפוף ע׳׳ש היינו כשיש לישראל כ״ט וכפוף לד׳ בעבודה, אבל כשכפוף מתוך יסורים ח״ו היא נו"ן הפוכה, ואז הארון והתורה מוסתר מישראל, וע״ז התפלל מש״ר קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך שהם שונאי ישראל, ואז לא יסתר הארון והתורה ולא תהי׳ נו"ן הפוכה רק עבודת ד׳ והתקרבות אליו ית׳ מתוך שמחה וכ״ט.
נחזור להנ״ל ושם נעבדך ביראה, כי עתה אף שיש לנו יראה מ״מ קשה לעבוד בה עבודה שלימה, וזה ויהי בנסוע וכו׳ לומר שאין זה מקומו, לא בלבד על מקומו מרמז רק גם על מקום אחר*היינו שסדר עבודה זה מתוך צרות אין לו בכלל מקום. ועשה לו סמניות נוני״ן הפכיות, כי איתא במס' שבת דף ק״ד נו"ן כפופה נאמן כפוף ע׳׳ש היינו כשיש לישראל כ״ט וכפוף לד׳ בעבודה, אבל כשכפוף מתוך יסורים ח״ו היא נו"ן הפוכה, ואז הארון והתורה מוסתר מישראל, וע״ז התפלל מש״ר קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך שהם שונאי ישראל, ואז לא יסתר הארון והתורה ולא תהי׳ נו"ן הפוכה רק עבודת ד׳ והתקרבות אליו ית׳ מתוך שמחה וכ״ט.