מצות היראה. (דברים ו, יג) "את יי' אלהיך תירא". ובארנו למעלה (חדר ו' חלון ז'), כי סעיף אחד מכח היראה הנטועה בנפש, והוא לירוא את השם הנכבד והנורא, נטוע בשקול הדעת. אבל יתחלפו הנפשות בקיום מצוה זו. כי היא כוללת ידיעת מעשה השם ב"ה בשמים ובארץ, הודו והדר גאונו. יש אשר שם על לבו להתבונן המעשים שהם למראה עין, היבשה וצאצאיה, מיני הבעלי חיים למיניהן, והבדלי עניניהן, הבהמות החיות והעוף והדגה והרמש, לא תשבע עין לראות. ונפלא מכולם מי שנתברר לו הרכבת האדם ויצירתו הנפלאה. כמו בעלי הנתוח והיא חכמת האנאטאמיא. וכן המתבונן בהרים וגבעות והעמקים. ובעניני הצמחים והפרחים. שכפי רוב הבחינה בהם ועוצם קבוצת הידיעות הללו, כן תגדל היראה בנפש. וכן המתבונן במעשה הים וכל אשר בו. ואיך החול גבול לים, יבין נוראות השם ב"ה. ועל היראה הזאת צוה הנביא ע"ה ואמר (ירמיה ה, כב) "האותי לא תיראו נאם יי' וגו' אשר שמתי חול גבול לים". ואין זה יראת פחד פן ישובו מי הים לכסות את הארץ. ומלת "האותי" לעֵד. כמו שבארנו למעלה (חדר ו חלון ט). אבל דבר על עוצם הפליאה והיא יראת רוממותו ית' כי גאה לעשות. וכן המתבונן בתהלוכות הרוחות והסערות והעננים והמטר והגשם והשלג והברד והכפור והטל והרעמים והברקים. כפי רוב ההתבוננות בהם וקבוץ הידיעות והזכירה עליהם, כן רוב היראה בנפש. למעלה מזה המתבונן במעשה השמים והמאורות. לא כאשר יראה הסכל, אבל [מי ש]למד חכמת מלאכת השמים. ויודע במופתי הדעת תקופותיהן, ומהלכי המאורות, ויתברר לו גודל מרחבי הגלגלים. ושהארץ כולה בערך גדלם כגרגיר חרדל בים. ושהשמש גדולה מן הארץ יותר ממאה ושבעים פעמים. וגודל הירח ושאר כוכבי אור. ושהשמש מקיף המרחב הגדול הזה בכ"ד שעות. וכן שאר הכוכבים, ושברגע אחד ירוץ השמש הגדול הזה כמה אלפים מילין,1לפי מדע אסטרונומיה, האור עובר 150,000 ק"מ בשניה אחת, ואעפ"כ אורֵך זמן של שמונה דקות עד שאור השמש יגיע לכדורהארץ כמבואר במופתי חכמת החשבון, והוא ענין מבהיל לב האדם והיה מכזבו במחשבתו לולי שאמתו המופת הנאמן. וכן תכונת מצביהם ויושר מהלכם למשול ביום ובלילה. ולסדר חדשים ושנים ומועדים רבים. ובראותו הצבא הגדול מן הכוכבים הנראים, והרבבות שאינן נראים, שהעידו הנביאים עליהם. כדרך (דברים א, י) "והנכם היום ככוכבי השמים לרוב". (דהי"א כז, כג) "להרבות את ישראל ככוכבי השמים". (בראשית טו, ה) "כה יהיה זרעך". ויתבאר בדברנו על שרש "ידע".
ובהתבוננו על משטרם בארץ, כדרך (דברים לג, יד) "וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים". וכן לכל כוכב וכוכב שָׂם משטר ידוע בארץ. ואין משטרם נודע זולתי ליוצר הכל ב"ה, שהטביע בכל אחד מהם כח ידוע במשקל ובמדה, וכפי כחו מושל על דבר ידוע בארץ. ואמר על זה (ישעיה מ, כו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא". כלומר ראו המתנה הגדולה מן הכוכבים. וכל כוכב עולם בפני עצמו מרוב גדלו, כידוע לבעלי החכמה הזאת, ואינם משמשים בערבוביא כמו שידמה הסכל. אבל השם ב"ה מוציא במספר צבאם, הוא יודע מספרם הרב כמה הם. וזה נעלם מלב כל אדם. וכן לכל אחד יקרא בשם הראוי לו כפי כחו שנתן בו, וכפי עבודתו ומשטרו. כדרך (שמות לא, ב) "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי". כמו (חדר ה' חלון יב) שאמרנו שהוא ב"ה יודע משקלי הכחות והשעור הנכון הראוי לְהִתָּאֵר באחד מן התוארים. וכפי רוב ההתבוננות בכל אלה, ימלא לב המבין יראת ה' וכבוד, ויתן כבוד למלך הכבוד. ולמעלה מזה בעל הציורים הצחים, המסתכל והצופה בעין-לבו בעולמות הנעלמים ממראה העין, ונסתרים ממחשבת הסכלים, ונגלים בלב כל חכמי לב אנשי השם. מחנות המלאכים העליונים משרתי השם ועושי רצונו. גבורי כח, כתות שרפים ואופנים וחיות הקדש אראלים ותרשישים ואופנים ובני אלהים. מרכבות לרבבות.2עיין זהר ח"א קנט, א וח"ב מג, ב; נ, ב; קנט, א; רכז, ב ועוד ובכלל זה כל מעשה בראשית ומעשה מרכבה הנמסרים לחכם ומבין מדעתו. ורק ראשי פרקים ורמזים קצרים וכללים מקובלים באמת ובאמונה, איש מפי איש עד הלכה למשה מסיני. והמבין מדעתו יבין האמת, בהיות בו ציורי הדעת בשלמות, ונטוע בו כח בינה גדולה, וזולת זה אי אפשר. כי הפירוש הארוך לא יועיל לבעל נפש החלושה, כי הענינים מסתתרים ומתעלמים ממנו. ומי שבכחו להבין במראות אלהים הנטועות בשקול הדעת. יירא את השם יראה גדולה ויתבושש מגדולתו. וממה שבארנו תבין איך יתחלפו הנפשות בקיום מצוה זו. כל הקהל יראים את השם, אבל רחוקה יראת האחד מיראת השני מרחק בלי שעור. והיראה שנצטוה עליה החכם ומבין מדעתו, לא יאות לצוֹתה לאחד העם. וכן אם יירא בעל הנפש היקרה את השם על דרך שייראנו בעל הנפש החלושה או קצת יותר ממנו, כבר הוא עתיד ליתן את הדין. לפי שקיום המצווֹת תתחלף כפי הנפשות הנושאות אותן. ויפה אמרו קדמונינו ז"ל במדרשם (מדרש משלי, פרק י), ששואלין את האדם ביום הדין הגדול "צפית במרכבה שלי? שאין לי הנייה בעולמי אלא כשתלמידי חכמים יושבין ועוסקים ושואלין במעשה מרכבה". ודברים נאים נאמרו שם, אבל אין הכונה להאריך בפירוש מאמרי רבותינו ז"ל מבלי הכרח. ולמדונו ז"ל כי הנפשות היקרות הם סגולת זרע יעקב. ומי שיש בו נפש יקרה ואינו עובד את השם כפי כחו, יתן את הדין. ולכן אמרו [במדרש הנ"ל] "אין לי הנייה בעולמי (וכו') [אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בדברי תורה, ומציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה. כסא הכבוד היאך הוא עומד" וכו'].3מדובר בלימוד מעשה מרכבה כי העסק הנכבד הזה יקר מכל. והוא מעשה הסגולה. ולפי שנבדלים הנפשות בדרכי היראה, ויראת הנפש האחת לא תתכן להיות בנפש השני. לכן סָתְמָה התורה ואמרה (דברים ו, יג) "את יי' אלהיך תירא". ולא פֵּרְשָׁה דרכי היראה כי ענין המצוה לכל הקהל כולו, ולא יאות לצותם על דרכים הנעלמים מלבם והנמנעים מכחם. והיתה המליצה לבדה (דברים י, יד) "הן ליי' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה", והוא דבר שוה לכל נפש. כי השמים והארץ וכל אשר בהם, נראים לכל רואי השמש, ויספיקו להביא יראת השם ורוממותו בכל הנפשות, כפי שהן צריכין למעשה המצווֹת המסתעפים כולם מן היראה כמבואר למעלה. וכמו שיראת הנביא והחסיד והנבון גדולה מיראת זולתן; כן מעשה המצווֹת המסתעפים מהן, גדולים מאד ממעשה המצווֹת המסתעפים מיראת ההמון. וכמו שיתבאר. ודרכי היראה הגדולים והנפלאים, מסרה תורה לחכמי לב, כל אחד יכין בנפשו יראת השם כפי כחו. ראה מה שנאמר על הנביא עובדיה (מל"א יח, ג) "ועובדיהו היה ירא את יי' מאד" כי היה נביא. התמה בדעתך כשצותה התורה על היראה שלא הודיעה נפלאות ונוראות ממעשה בראשית ומעשה מרכבה, המְיַראוֹת נפש האדם. ולא תוכל לומר שאינו נכון לגלות סתרי תורה בפירוש, לפי שהתורה ביד כל אדם. הרי בא יחזקאל הנביא וכתב בספרו מעשה מרכבה. וכן ישעיה ע"ה. והספרים האלו גם הן מסורים לגדולים ולקטנים, ובאו מקצה ארץ ועד קצהו. אך התורה במה שהיא תורה, קבעה דבריה לכל הקהל כולו לא פרשה הענינים הנפלאים האלו. כי אם היו מפורשים עם המצוה, היה ענינים בדרך חוק ומצוה. ויודע השם ב"ה שלא יתכן לצות זרע יעקב גדוליהם וקטניהם, שישמרו המצוה הזאת בשעור זה. אבל בפירוש התורה פנים אל פנים מסר אדוננו משה ע"ה סוד הדברים. והשומע ישמע. וצוה (דברים יז, יא) שלא נסור מדברי אנשי הקבלה4ענינו כאן מסורת תורה שבעל פה ימין ושמאל כמבואר למעלה. וכן צוה על הנביאים שקמו אחריו בכל דור ודור, ואמר (דברים יח, טו) "אליו תשמעון" כמבואר. כי הם אנשי החכמה והבינה שהגיעה עליהם הקבלה הנאמנה, הם ילַמדו לישראל משפטי המצווֹת וסודם, לכל אחד כפי דרכו. וכן עמדו הנביאים ופרשו הסודות הללו, וכתבום על ספר ברוח הקודש ברשיון השם ב"ה. כי ביד המלך שלמה ע"ה נכתב ספר משלי המגלה תעלומות רבות בפירוש המצווֹת, ואמר בפירוש המצוה הזאת (משלי ב, א) "בְּנִי, אם תקח אֲמָרַי" וגו'. (ב, ה) "אז תבין יראת יי' ודעת אלהים תמצא". הודיע כי היראה עמוקה מי ימצאנה? זולתי בהופיע רוח בינה ודעת אל האדם. אז יבין יראת ה', כי יצפה בעין הלב גדולותיו ונוראותיו של יוצר בראשית. ובא ישעיה ע"ה וגלה סודות המרכבה. ואחריו יחזקאל ע"ה שכתב פרשה שלמה. והמכתב ברוח השם. לא יבינהו זולתי מי שחנן אותו השם ב"ה דעת בינה והשכל. ולא כתבוהו בלשון חוק ומצוה כולל לכל הקהל כולו, רק בלשון הודעה וספור. וכן שאר הנביאים רמזו רמזים כאשר נצטוו מפי השם, וכפי השעור שחפץ בו שיהיה נכתב לדורות. וזה אמת: