וכמו שאנו רואין הדקדוקים הגדולים שדקדקה התורה על המלך וצוהו על מדות יקרות ונפלאות, וכל זה בעבור שהוא ב"ה מצוהו כפי כחו; כן תתחלפנה המצווֹת והאזהרות בכל בעלי הנפשות היקרות, בין רב למעט. כמו דרך הקדושה היתרה על חקי התורה, ונכללת ג"כ במאמר "והלכת בדרכיו". וכן בא בקבלתם ז"ל1"אגרת הקודש", המיוחס בטעות לרמב"ן, "כתבי רמב"ן", מהד' מוסד הרב קוק, ח"ב עמ' שכב. ולא מצאתי מאמר זה בחז"ל "מה הוא קדוש אף אתה הֶיֵה קדוש". וכן כתוב בתורה (ויקרא יט, ב) "קדושים תהיו כי קדוש אני יי' אלהיכם". והקדושה היא הפרישות וההבדל מדבר נקלה ונבזה, וכוסף הנפש והתשוטטות מחשבותיה בדברים נכבדים ונשגבים. ולכן נכתבה המליצה הזאת בתורה פעמים רבות, כפי חלוקי הענינים שדרך הנפש לכסוף אליהם ולהשתוקק בהם. וענין המצוה תמיד [היא] מלבד שלא תעשה דבר פלוני ופלוני שהזהרתיך עליו, גם לא תכסוף אליו, ולא תשוטט עליו במחשבה. אבל תרומם דרכי לבך ומחשבותיך על הענינים הנקלים האלו, ותכסוף אל מה שהוא טוב ונשגב באמת. תמצאנו2מושג של "קדושה" כתוב על עניני המאכלים האסורים, הבהמה והחיה והעוף והדגה והרמש שאסרם התורה, לאמר אל תחשוב על טעמם והנאתם וכיוצא. אבל יבוזו בעיניך בעבור שהן עניני הגוף ומעשה בהמה. ואמר (ויקרא יא, מה) "והייתם קדושים כי קדוש אני". וכן (שמות כב, ל) "ואנשי קדש תהיון לי, ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" וגו'. וכן כשדבר על העריות וטומאת המשכב אמר אחריו (ויקרא יט, ב) "קדושים תהיו". כלומר מלבד שלא תעשו התועבות האלו, אבל גם תהיו פרושים במחשבת הלב מהן, ולא תשוטט מחשבתכם על מיני ההנאות האלו, כי הוא מעשה נקלה ובזוי. ותרוממו מחשבותיכם לאהוב ולחשוב הענינים הנכבדים מחשבת שכל ובינה. וכשהזכיר עבודת אלילים וזנות הכשפים והאובות והידעונים. אמר (ויקרא כ, ז) "והתקדשתם והייתם קדושים". פירוש מלבד שלא תעשו כמו אלו, אבל גם תהיו קדושים במחשבת הלב, ולא תאהבו הדברים הבזוים ולא תשוטטו עליהם במחשבת הלב. כי תהיו אנשי המעלה ובעלי מחשבות טובות ונשאות. וכן כשהזכיר כלל מחשבת היצר הרע ואמר (במדבר טו, לט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", והן הפחיתיות בכללם. אמר (טו, מ) "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם". כלומר למען תשוטט מחשבת לבבכם בזכרון הדברים היקרים, לעשות את מצותי ותהיו קדושים לאלהיכם. וכמעט כל הקהל מישראל בכחם להשתמר מאלה התועבות ולהתקדש במחשבת הלב. כי מי שיש בו כבוד אדם יבוש בעצמו להרהר בדברים הבזוים האלו, וירום במחשבתו לחשוב בענינים נכבדים. אבל יש דרכים רבים בדרכי הקדושה נשגבים אלו מאלו. ולא פרשה התורה אותם בעבור שלא יאותו לכל הנפשות. כי מדרך ההמון אע"פ שעוזבים מחשבת טומאה כאלו האמורים למעלה, הנה תשוטט מחשבת לבם על קנינם ועל משאם ומתנם, ועל עניני ביתם נשותיהם ובניהם, והנהגתם עם רֵעיהם, ומחשבותיהם דבקות מאד בכמו אלה. וכשיקרה להם ענין מאלו הענינים לטוב או לרע, הם משתקעים בהם בדמיונם, ולא יציירו עוד בנפשם ענינים אמתיים עליונים וגבוהים.
על דרך משל אם יודעים לאסוף ולכנוס ממון הרבה, או לקנות בית שדה וכרם, או לקחת אשה וכן לידת הבנים ושעשועם ולעשות מלאכתם; או להיפך כשינזקו בקניניהם, ותאבד סגולתם, תטבע ספינתם בים, יפסידו הפסד גדול בממון, תמות אשתם או אחר מצאצאיהם וכיוצא מן הצער והעצב הנמשך מדברי העולם; הנה לבם תועה, ותרפינה הציורים המעטים הקנויים להם בדרכי האמת, ולא ירומו על מחשבת הגיל ולא על מחשבת הצער שהתחזק בלבם. לא כן מי שנטוע בו כח קדושה גדולה וקנה ציורי אמת הרבה והתחזקו בנפשו, הוא יבוז לכל עניני עולם העוברים ויחשוב אותם לדברים קלי הערך ובזוים מהדבק בהם. ויתגבר במחשבות קדושות במעשה התורה והמצווֹת ודרכי העבודות להשם ב"ה שהם ענינים עומדים לעד, משוש לנפשות הטהורות, ורבי הכח לדחות כל מחשבת חול ויגון המנגד להם. הם המה הקדושים אשר בארץ ההולכים בדרך השם. כי הוא ב"ה קדוש ודרכו בקדש.3מליצה ע"פ תהלים עז, יד ובהיות בהם כח שכל ובינה גדולה, יבינו פרטי דרכי הקדושה העליונה ויתחזקו להדמות לציורי עליון הקדושים. וכל הדרכים האלו וכיוצא בהן הגדולים והנפלאים לא באו מפורשים בתורה, ולא תמצא שיצוה השם ב"ה אצל אבוד ממון או מיתת אשה ובנים וכיוצא שיהיו קדושים ולא יחושו לצער ויגון. כי ענין מצוה כזאת רחוקה מלב ההמון, זולתי לקדושים אשר בארץ: