וכמו כן כל מעשה ה' הגדול אשר עשה בששת ימי בראשית יפול עליהן לשון "חכמה", בעבור שעשה כל מעשיו בחכמה. ותבין זה ממה שבארנו למעלה, והוא שההנהגה העליונה היא כפי מדת החכמה. וכבר נודע כי הגזרות העליונות לטוב ולרע כולם יוצאים לפועל באמצעות הנבראים. כי השמים והארץ וכל אשר בהם הם כלי אומנותו של יוצר בראשית ב"ה. והכל בידו כחומר ביד היוצר, ועל ידיהן יחולו כל הגזרות. על דרך משל (מל"א ח, לז) "רעב כי יהיה". "ועצר את השמים". ולהפך (תהלים סח, י) "גשם נדבות תניף אלהים". וכן (תהלים נה, ט) "מרוח סועה מסער". רעש, דם וחיה רעה וכיוצא. ולכן הכין השם ב"ה כל הנבראים כפי משפט החכמה, במדה ובמספר ובמשקל, כפי הצריך להנהגת הבריות. ועל ידי ההכנה הזאת והקצב הנפלא שיש בכל נברא תשתלם הכונה העליונה הנשגבת מבינת האדם. כי באמצעות התמורות שיש בכל אחד לטוב ולרע, יקבל כל אדם גמולו לטוב ולרע כפי מצבו וזכותו במשפט החכמה. ולעומת זה יסד השם ב"ה ערך העולם ורחבו, נופיו הנבדלים בטבעם, מקומות הימים הנחלים והמעיינות, הדוממים והמחצבים ומקום מוצאותן, מיני הצמחים טבעיהם וסגולותיהן, מיני בעלי החיים טבעיהם וסגולותיהן ותכונותיהן, תמונת כל דבר, תכונת כל דבר. וכן כל משפחות האדמה בארצותם לגוייהם. כללו של דבר הכל כאשר לכל נעשה כפי שורת החכמה העליונה הנוהגת כל המעשים כפי מדתה. ואם יאמר החכם לדעת סודה במופת הבינה לא יוכל. כי כל הדברים הכלולים בחכמה, אין גם על אחת מהן ידיעה במופת זולתי ליוצר הכל ית' שמו, וכמו שרמזנו למעלה. הן חכמת מנהגי האדם שהן כפי עצת עליון. הן בחכמת ההנהגה העליונה. הן בחכמת המעשים שעשה יוצר הכל בחכמה. ועל זה יסד שלמה בחכמתו ספר קהלת, שענינו עמוק מאד, ובעזרת השם ב"ה באו רוב דבריו ומליצותיו בספר זה. ובארנום כפי פשטן על פי יסודותינו. ולכן אין בעל לב טוב שואל למה נעשה דבר על תמונה זאת ולא על תמונה אחרת? ולמה במשקל זה או במדה זו או במספר זה? כי כל המעשים עשויים בחפץ החכמה העליונה שנעלם סודה מלב כל חי. וכנגד התמורות הללו העשויים בחכמה לעמת סדר ההנהגה העליונה לשלם לאיש כמעשהו, שנה ר' עקיבא במשנתו (אבות, ג) "הכל נתון בערבון". ובמליצתו דברו מפרשי המשנה ז"ל. ולפי דברנו יתבאר כפשוטו. והוא שמלת "ערבון" הוא משכון לשלם החוב. כמו (בראשית לח, יז) "אם תתן ערבון עד שלחך". ומלת "נתון" בינוני פעול. כמו (אסתר ג, יא) "הכסף נתון לך". וכך פירושו, לפי שכל טובות העולם ניתנו על תנאי אם ישמרו חקי ה' ומצותיו. ואם לא ישמעו צריכין לשלם מה שנהנו מן העולם, ואלו הן העונשים והתוכחות לחוטאים. ולכן נעשו כל הנבראים בעלי תמורות להפרע על ידיהן מן העוברים. וזהו "הכל נתון בערבון". כלומר כל מה שנברא בששת ימי בראשית נתון תמיד בערבון משכון לבני עולם, שאם לא יפרעו חובם, יפרע מהן בעל חובם ע"י המשכון שבידו. ובפרושנו למסכת אבות1יין לבנון (מהד' תשס"ג, עמ' 245-249) כתבנו הרבה בכל דברי זאת המשנה. ופה בקצרה נלך. ויפה קבע משנה זו אחר משנת "הכל צפוי" שזכר בה "ובטוב העולם נדון". כמבואר למעלה (חלון ז'):
ובספרי הנבואה מפורש הענין. אמר ישעיה (מ, יב-יד) "מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ. מי תכן את רוח יי' ואיש עצתו יודיענו. את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט". הודיע תחלה שנבראו כל הדברים במדה במספר ובמשקל. אח"כ אמר שהמדידה והמשקל והספור היו במדת החכמה. ועל זה באה מליצת "עצה" שהנחתה על הסכמה בחכמה. כמו שכתבנו בבית הג' (ברחבה) [בהרחבה]. גם אמר "בארח משפט". וגם זה על גזרת החכמה כמבואר למעלה. המלך שלמה אמר (משלי ג, יט) "יי' בחכמה יסד ארץ" וגו'. ויש בפרשה זו ענינים עמוקים ובארנום בספר "מעין גנים". ואמר (משלי ח, כב) "יי' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" וגו'. (ח, כז) "בהכינו שמים שם אני" וגו'. וכבר רמזנו למעלה שמטעם זה נכתב במעשה ששת הימים "כי טוב". גם המשורר האלהי כשהזכיר בשירו מעשה בראשית אמר (תהלים קד, כד) "מה רבו מעשיך יי' כולם בחכמה עשית". פירוש המעשים הרבים והתמורות הנפלאות שאנו רואים, כולם עשית בחכמה. והדברים עתיקים:
ודע כי גם בעבור אלה יתואר היוצר ב"ה בתאר "חכם". אע"פ שבערכנו אין דבר והפוכו באחד מהן. כי תמונותיהם וטבעיהם עומדים תמיד על מצב אחד, לא ימירו ולא יחליפו. והיודע תמונתם ותכונתם יתואר בתאר מבין. לפי שהלך בדרך בינה וכמ"ש (חלון ד') למעלה. הנה בערך היוצר ב"ה יש בכל מעשה ומעשה דבר והפוכו. כי כמה דרכים היו פתוחים לפניו לברוא את העולם, ולא יבצר ממנו מאומה. ואילו חפץ היה עושה את השמים על תבנית אחר, וכן המאורות ומהלכם, הארץ וכל צאצאיה. אלא שבחר לברוא אותו על דרך שבראו שהוא כפי מדת החכמה. ולפי שהיה בכל ענין דרך והפוכו, והוא ב"ה בחר בדרך החכמה ונהג כן במעשיו, יתואר בעבור זה בתאר "חכם". ואם בדרך משל יאמרו הדברים כמבואר (חלון ז) למעלה. ועל זה שנה ר' עקיבא במשנתו (אבות, ג) "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה", שבו נברא העולם. תאר מדת החכמה כלי חמדה. לפי שבדרך זה חמד היוצר ב"ה לברוא בה עולמו. ודרכי התורה הם דרכי החכמה העליונה. ובפירוש מסכת אבות2יין לבנון,פ"ג משנה יד (מהד' תשס"ג עמ' 235-239) בארנו הכל. דרוש וחקור כי קצרנו הרבה: