עוד תדע שמציאות שתי הדרכים שיש בכל דבר חכמה, שהאחד מהן חכמה והשני סכלות. וכן כינו האחד "ישר", והשני "עון". וכן האחד "ימין", והשני "שמאל" וכמו שיתבאר כל זה במקומו בעז"ה. כמו כן המשילו עוד כתבי הקדש דרך החכמה אל ה"לחם". ודרך הסכלות ורשעה אל ה"מוץ". בעבור ששתי הדרכים במציאות, כמו הלחם והתבואה ומוץ במציאות. ונמשל דרך החכמה אל הלחם, לפי שעל הלחם יחיה האדם תחת השמש.1כמו שכתוב "לכו לחמו בלחמי", משלי ט, ז. עיין ב"ר פרשה מג כן החכמה היא חיי נשמת האדם, והדבקו במקור החיים. והנלוז ממנה משחית נפשו וּמְמִיתָה. ולכן כמו שהמוץ הולך לאבדון והרוח תדפנו, שאינו ראוי לטובת הגוף, כן הרשעה הנמשלת אליו תאבד הנפש, ותהדף מרוח אף ה' ולא תועיל לחיי הנפש כלום. ותמצא המשָלים האלו מן הלחם והמוץ בדברי הנביאים (הושע יג, ג; וכן ישעיה כט, ה). ומן המבואר תבין כונת הנמשל, ואיך דומים המשל והנמשל דמיון גמור. ובעבור צחות המשל הזה והיותו יסוד כל הטובה, החל בו המשורר האלהי בראש ספרו. ואמר (תהלים א, א) "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" וגו'. כלומר שלא פנה להדבק עם רשעים וחטאים ולצים הנלוזים מדרך החכמה. ואמר (שם ב') "כי אם בתורת יי' חפצו" וגו'. כלומר שבחר לעצמו דרך החכמה. ועליו אמר (שם ג') "והיה כעץ שתול" וגו'. כלומר מנהגי האיש הזה נמשלים לפירות טובים שהן לחיי הגוף ובכלל לחם הכל. ועל האחרים אמר (שם ד') "לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח". כלומר מנהגיהם ודרכיהם נמשלים למוץ הנדף מפני רוח, ואינן לעזר ולהועיל. ואמר (שם ה') "על כן לא יקומו רשעים במשפט". כלומר כהנדוף עשן מפני רוח, כן יֵהָדְפוּ ברוח אפו ית'. וחתם דבריו "כי יודע יי' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד". כלומר השם אוהב דרך צדיקים שדָרכו בחכמה צדק ומשפט ומישרים. ודרך רשעים ההיפך מדרך הצדק, תאבד ותכלה כעשן. ואחר כן הוכיח את הפושעים שישובו ליראה את ה' וּלְהִוָסֵר כפי החכמה טרם עלות בם חמת ה'. שכן אמר (שם ב, י) "ועתה מלכים השכילו הִוָסְרוּ שופטי ארץ". (שם שם יא) "עִבְדוּ את יי' ביראה" וגו'. ובספר "מעין גנים" יתבאר בעז"ה. ושב להזכיר שיבחרו בדרך החכמה הנמשלת לבר ותבואה, ויעזבו דרך הרשעה הנמשלת למוץ. שכן אמר (שם שם יב) "נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך". ומלת "בר" כפשוטו כמו (בראשית מה, כג) "בר ולחם ומזון".
ו"נשקו" כמו (בראשית מא, מ) "ועל פיך ישק כל עמי". כלומר קחו לכם תבואה לאכול. ומלת "בר" על התבואה הברורה מן המוץ והתבן. כמו (ירמיה כג, כח) "מה לתבן את הבר?". וכל דבר חכמה ברה ונקייה. ואם לא תעשו כן ותבחרו ברשעה הנמשלת למוץ, יאנף השם בכם ותאבדו דרך. כמו שאמר "ודרך רשעים תאבד". וכהנה יש בספרי הנביאים,2עיין משלי ד, יט ולא באתי לבאר דבר זה, רק בשביל ענין שנתחדש בחלון הסמוך. וזה הצעה אליו: