וכן הבדיל השם ב"ה בארח החכמה בין מקצת המשפחות מזרע יעקב ושאר משפחותיו. וְחִייֵב למקצתן תורות ומצות ידועות לעשותן, ואזהרות ידועות שישתמרו מהן, מה שלא צוה ולא הזהיר לשאר המשפחות. והן משפחת הכהנים בני אהרן ומשפחת הלוים. כמו שנאמר (דהי"א כג, יג) "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני יי' לשרתו ולברך בשמו עד עולם". ואמר משה לקרח בהצותו על יי' (במדבר טז, ט) "המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת משכן ה' ולעמוד לפני העדה לשרתם?". הזכיר בדבריו "אלהי ישראל" גם מ"עדת ישראל". בעבור הבדיל השם ב"ה בין זרע ישראל ובין כל העמים אשר על פני האדמה. וצוה לכולם מצות ידועות יעבדוהו בו. וזרע ישראל הקריב לעבודתו לעבדו ולשרתו בעבודות נשגבות מדרך הטבע המוטבע בששת ימי בראשית כמבואר למעלה (חלון ו'). ולכן נקרא "אלהי ישראל" וזה חבה יתירה. ויותר ממנה בהיות מקצת משפחות העם החביב הזה נבדלים לטובה משאר משפחותיהן כמו משפחות שבט לוי. ויפה אמר, "המעט מכם", הסגולה הדבקה במשפחותיכם, כי הבדיל השם אתכם לתהלה ולכבוד משאר העדה, שהן נבדלים לתהלה ולתפארת מכל העמים אשר על פני האדמה. ונאמר עוד (דברים י, ח) "בעת ההיא הבדיל יי' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יי'". וההבדלות האלו כולם כפי ארחות החכמה העליונה המבדלת בין המעשים המצווֹת והאזהרות והשכר והפרעון, כפי הבדל נפשות המקבלים, כמו שהבדילה החכמה במעשיה שמים וארץ בנתינת הצורות כפי הבדלי מקבליהן. כמו (בראשית א, ד) "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך". (א, ז) "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע". והעיד המשורר האלהי שהיה זה בחכמה כי אחר שהזכיר כל מעשה בראשית אמר (תהלים קד, כד) "כולם בחכמה עשית" וכמו שרמזנו למעלה (חדר ב' חלון ה'). וכן לעניין צאצאי תבל האדם וכל אשר עליה, הבדיל ביניהן בחכמה. ואין ספק כי זרע אהרן הכהן ע"ה, מוכשרים לקבל הנפשות שנאצלו בהן כחות יקרות ידועות בשעור רב, מה שאין זרע המשפחות האחרות מוכשרין אליהן. וכן משפחות הלוי. וכפי הבדל הנפשות נבדלו בענין המעשים והעבודות, כפי ארחות החכמה המקבילות נגד הנפשות שהן על מצב זה. על דרך משל נאמר שנאצל בנפשותיהן כח קדושה בשעור רב, שממנה תלויין הפעולות הנצרכות למשרתי ה' שישתמרו מכל טומאה ומכל מחשבת הבל ועניני העולם. ולא תדבק מחשבתם עם עניני הבית והאשה והבנים, כי הם צריכין לעמוד במקדש ה' להקריב קרבנות העם ולכוין לבם לשמים לכפר על עדת ישראל. וכן כח הזריזות בשעור רב, שלא תכבד עליהם העבודה הקדושה הזאת, אם מרבים העם להביא עולות ושלמים, שלא יתעצלו ויעשו ברפיון ידים. וכן הטהרות והטבילות. וכן צריכין להיות בעלי הציורים המדעיים בהגלות גדולה ובשעור רב. ובעלי בינה גדולה להבין ביראת ה' בעבור שהן חייבין לדעת משפטי העבודות ולעמוד בסוד ה' לכוין הכונות הנאותות לכל קרבן וקרבן, והוידוים והתפלות והתהלות ליוצר הכל ב"ה, כי באמצעות כל זה יהיה המשרת רצוי והקרבן לרצון לפני ה'. וכל זה בדרכי המדע והבינה והשכל הטוב כמבואר למעלה. וכן לעניין [ידיעות] התורות והחקים והמשפטים, כי להם יאות להורות הוראות בישראל. כמו שנאמר (דברים יז, ט) "ובאת אל הכהנים הלוים". ונאמר (דברים לג, י) "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". ונאמר (ויקרא י, י-יא) "ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור. ולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יי' אליהם ביד משה". ומזה תקיש על הכל.
ומתוך כל המשפחה היקרה הזאת בחר השם באחד מהן שיהיה הראש. והוא הכהן הגדול. וצוהו מצות ידועות ואזהרות ידועת בארחות החכמה, מה שלא צוה ולא הזהיר לכל אחיו הכהנים. והוא דומה בענינו להבדלת המלך מכל אחיו. רק שהמלך נבדל מכולן לעניין המלוכה והנהגת העם, בדברי הרשות ועשות הדין והמשפט המוחלטת. והכהן הגדול נבדל מכולן לעניין שמירת המקדש והשירות לאלהיו בעבור היות נפשו עוד נבדלת מכל אחיו הכהנים, בכחותיה היקרות בקדושה ובהשכל ובבינה וכיוצא. ולפי שגדולתו תלוייה בכחות יקרות פנימיות נעלמות מעיני בשר, ואינן נודעות כפי מה שהם, זולתי ליוצר הכל ית', גם הוא יהיה נבחר על פי ה' על פי נביא. וכן מצינו בעוד שהיתה הנבואה בישראל, נעשו הכהנים הגדולים על פי נביא במצות ה'. משה רבינו ע"ה משח את אהרן הכהן ע"פ ה'. כמו שנאמר (שמות כח, א) "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך". אחרי מותו צוהו השם ב"ה שיקים אלעזר בנו לכהן גדול תחתיו. כמו שנאמר (במדבר כ, כה-כו) "קח את אהרן ואת אלעזר בנו ופשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו". ואצל עלי נאמר (שמואל א ב, ל) "אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם". הרי שהשם ב"ה בחר בו, והיה מבני איתמר. ועל צדוק נאמר (שמואל א ב, לה) "והקמותי לי כהן נאמן כאשר בלבבי וכנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן" וגו'. וכן נאמר בהמלכת שלמה (דהי"א כט, כב) "וימשחו ליי' לנגיד ולצדוק לכהן". והיו זרעו אחריו כהנים גדולים כל ימי הבית, ונתן הנביא משח אותו על פי ה'. והנביאים שבכל דור ודור הקימו אחד מבניו במצות השם. וכמו שאמר (שמואל א ב, לה) "ובניתי לו בית נאמן". ועל כן אמרה התורה (ויקרא כא, י) "והכהן הגדול מאחיו". ומלת "גדול" תאר לכהן, והוא על גדולת עצם הכהן כי נפשו יקרה וגדולה, ובעבורה גדול מאחיו. לא שהוא גדול מאחיו בעבור שהוקם-על, ובחרוהו שיהיה נשיאם וגדולם, והן שוין אליו או טובים ממנו בענינים הנפשיים. שאם כן היה ראוי לומר והכהן אשר גדלהו אחיו.
וקדמונינו ז"ל בתורת כהנים אמרו: "והכהן הגדול מאחיו. שיהא גדול מאחיו בנוי בעושר בכח בחכמה ובמראה". והמדרש הזה יקר מאד. הזכירו חמשה ענינים אלו בעבור שהבינו ענין עמוק בכתוב. כי אצל המלך לא הזכיר שיהיה גדול מאחיו. ואע"פ שהמלך גם הוא גדול מכל העם בכחותיו הפנימיות עד להפלא, כמבואר למעלה (חלון ג'). לפי שלא היה צריך להזכירו. כי כבר אמר (דברים יז, טו) "אשר יבחר יי' אלהיך בו". ולפניו ית' גלוי הכל, והוא יבחר הגדול מכל אחיו. והנה תאמר הכהן גם הוא נבחר ע"פ ה', ואעפ"כ כתב "הגדול מאחיו". על כן דנו כי הכתוב מדבר גם על העתים הבאים על ישראל, שלא יהיה נביא בתוכם, והם כל ימי הבית השני. שהיו כהנים גדולים ולא היו נביאים, והיו נבחרים בעצת אחיהם הכהנים. וכבר אמרנו שמשקל הכחות הפנימיות וסגולתן, אינן נודעות באמת זולתי ליוצר הכל ית'. אבל האדם יראה לעינים. לכן אמרו "בנוי בעושר בכח ובמראה," ואלו הגדולות נודעות לעיני בשר. וכן החכמה. שאסף חקי התורה יותר מכל אחיו. וזה נודע לכל. כי כל מקום ששואלין אותו משיב כהלכה, גם בענינים שאחיו הכהנים לא ידעו להשיב. וצותה התורה כי אם ימצאו ביניהן גדול באלה הגדולות יקימוהו עליהם לראש. והשם ב"ה יודע כי הכהן שנדבקו בו הגדולות האלו, הוא האיש בעל הנפש הזַכָּה מקובצת הסגולות הפנימיות, יותר מכל אחיו, והודיע זה לסימן לעיני האדם, וכן הוא סימן גם בהיות הנבואה בישראל. ולכן לא אמר "אשר יבחר יי' אלהיך בו" כמו שאמר אצל המלך, בעבור שלענין הכהונה יש לנו סימן טוב לדעת מי הוא האיש אשר בחר בו ה'. ואמנם אצל המלך ג"כ דברה תורה על עתים שתבאנה, מבלי היות הנבואה בישראל והם ימי הבית השני שהיו מלכים לא נביאים. ועל זה אמרה (דברים יז, טו) "מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי" וגו'. הפסוק הזה לפי דעתי רומז על מלכים שיקומו על ישראל בזמן העדר הנבואה. כי בהיות נביא, מה צורך לצות על הדבר הזה שיהיה מקרב בני ישראל ולא איש נכרי? הלא אין הקמתו בעצת העם, רק במצות השם. כי כן אמר (שם) "שום תשים עליך מלך אשר יבחר יי' אלהיך בו". והוא ב"ה יבחר הטוב בעיניו חכם וצדיק מקרב ישראל. אבל רומז על המלכים שישימו עליהן ישראל בימים הבאים. אך לא נתן להם סימן מי האיש הראוי למלוכה כמו אצל הכהן, בעבור שהקמת הכהן מצוה וענין הכרח כפי התורה ומבלעדו לא תכון עבודת ה'. כי הוא יקריב בכל יום מנחת כליל פעמים, הוא לבדו יעבוד ביום הצום ויכנס ארבעה פעמים בקדש הקדשים, ושאר העבודות והתפלות והוידויים וההקטרות. והוא עובד בח' בגדים, וביום הצום בבגדי לבן. אבל הקמת המלך רשות. ולא חפץ ה' במלכים שמלכו כל ימי בית השני והיה יותר טוב אילו היה נשאר ההנהגה ביד הכהנים ומורי התורה כמו שהיה מתחלת בנין הבית עד עמוד בני החשמונאים, שענדו עטרת מלכות בראשם, ואחריהם הורדוס רועה-אויל וזרעו אחריו. ולכן לא נתנה התורה סימן טוב על הראוי למלוכה כשיבחרו מעצמן המלך כי ידעה כי יֵצֶר להם הנהגת מלכיהם. ורק צותה חוק ומשפט לעד שלא יהיה המושל איש נכרי, אלא מקרב אחיהם.
ואיני רואה צורך לבאר המצווֹת והאזהרות שנבדלו בהן הכהן הגדול ואחיו הכהנים מכל העם כי הם המפורשים בתורה, ובחדר העשירי יתבארו מקצת דברים אלו. וכן הרבה [מצוות ודינים] המקובלים בתורה שבעל פה, וכנגד זה השכר והפרעון. וכמו שנאמר בנבואה (מלאכי ב, ח) "בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו'. (שם ב, ו-ז) "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יי' צבאות הוא". הודיע שכרו הגדול חיים ושלום. והודיע מצב נפשו שהוא מלאך יי' צבאות, איש אמת ואין עול, הולך בשלום ובמישור, ומשיב ישראל מעונותיהם, מלא דעת ותורה. וכן אמר המלאך ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (זכריה ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" שהוא השכר העליון לנפשו היקרה. וכן לעניין הפרעון כשיבחר ברע וכמו שמפורש שם בענין, הכל בארח חכמה הקבועה לעמת הנפשות הזַכּוֹת האלו. וכן נבדלו משפחות הלוים מכל ישראל. ונתנו להם מצות ידועות ואזהרות ידועות. והם השוערים במקדש, והמשוררים בכל כלי שיר להודות ולהלל לה'. וגם זה אינני צריך לבאר. כי הכל מפורש בתורה ובספרי הנביאים. כי המשפחה הזאת מוכשרה לקבל נפשות יקרות בעלי שכל טוב, ומוכנים לשפע הרוח הקודש. תראה מה שנאמר בדברי הימים (דהי"א כה, ה) "כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלש". הנה השר הזה לבד העמיד י"ד בנים בעלי הרוח הטובה. ועוד נאמר (דהי"ב ל, כב) "וידבר יחזקיה על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליי'" וגו'. והיו בנפשותם כחות יקרות, מוכנות לרוח הנבואה ולתבונת השיר ולהיות שוערי השערים ומתקדשים מכל טומאה, ומשרתי הכהנים וכל ישראל. סוף דבר ישרים דרכי ה' נפלאותיו ומחשבותיו. הכל בארח ישר כפי החכמה: