חדר תשיעי ובו י"ב חלונות בס"ד יחלק תרי"ג מצות התורה למחלקות. ויבאר שאין בהם גם אחת, המנגדת לטבע נפש מן הנפשות. קצתן הנראות קשות לקיימם. יברר בקצרה שאין הענין כן:3עיין דברי "מורה נבוכים", ח"ב פרק לט, "איזון שאין בהם קושי"
כבר בארנו בחדר השמיני, שחקות התורה עשין ולא תעשה שקולים כולם בפלס החכמה העליונה לעמת נפשות בני אדם. באופן שלא תכבד גם אחת מהן על שום נפש מן הנפשות עד שתהיה קיומה בלתי אפשר. אלא כולם אפשרי הקיום מכל הנפשות. והכרח הענין מאלצני להציג פה בקצרה כל תרי"ג מצות התורה, ולחלקם למחלקות. מבלי שאוסיף דברים לדרוש ולתור בטעמי החקים ולהשכיל בעניניהן, כי אין זה הכונה בחבור הספר הזה. לבד אותן המצווֹת שנראות קשים לקיימם, אודיע בקצרה שאין הענין כן למי שהוא בכלל המאמינים בה' ובתורתו. והנני בא להזכיר בתחלה העשין ואח"כ הלא תעשה. ואלו הן:
מצות עשה *אנכי יי' אלהיך וגו'. וכן *וידעת היום והשבות אל לבבך כי יי' הוא האלהים וגו'. וענין שתיהן לדעת שהוא ב"ה מצוי מציאות אמתי. ואין עוד מלבדו. *שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד. *מצות את יי' אלהיך תירא. *ואהבת את יי' אלהיך. *ובו תדבק. והיא כוללת קרבת אלהים וההתדבקות בו. שהן סגולות נפלאות לנפשות הזכות. ואולם יש בה פרטים שנצטוו עליהן ההמון כלו. וכמ"ש קדמונינו ז"ל (רמב"ם, ספר המצווֹת, מ"ע ו, על פי הספרי) "הדבק בחכמים ובתלמידיהם", ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בי. ועוד יתבארו המצווֹת הנזכרות בחדר העשירי בעז"ה. *והלכת בדרכיו. המצוה הזאת רחבה מאד. וכוללת דרכי ה' שרבים מהם נשגבים ונפלאים מבינת ההמון מבני אדם. ואולם יש בה פרטים רבים הכוללים לכל ההמון, גדוליהם וקטניהם. וכמו שבא בקבלתם ז"ל (שבת קלג, ב) מה הוא נקרא רחום, אף אתה הֶיֵה רחום מה הוא חנון אף אתה הֶיֵה כן. *ונקדשתי בתוך בני ישראל. גם המצוה הזאת כוללת ענינים גדולים. ומפרטיהן, להלל ולשבח ולקדש שמו הגדול ית' בקדושות ובהודאות ובתושבחות, ולפרסם כבודו ותהלתו בארץ. ויוכל כל אדם לעשות כן כפי כחו וכפי ידיעתו. *מצות תלמוד תורה, ללמוד וללמד. והיא מצוה גדולה ושקולה כנגד הכל, לפי (קידושין מ, ב) שגדול התלמוד שמביא לידי מעשה. בעבור שהיא מטהרת הנפש ממחשבות און ועון וחטאה, מחכימת פתי, משמחת הלב ומאירה עינים, וכל אדם יוכל להגות בה כפי כחו. ועוד יתבארו המצווֹת שהזכרנו בחדר העשירי בביאור יותר רחב. *מצות תפלה. לקרוא אל השם ב"ה בכל עת ולבקש מלפניו צרכו, טרפו וחוקו, כי בידו נפש כל חי, ויוכל למלאת משאלות כל שואל. *מצות הרִנָה והזעקה בכל עת צרה, לבקש ישועת ה'. כי הוא ב"ה רב להושיע ורואה ומשגיח בצרות בריותיו. *מצות קריאת שמע פעמים ביום, לקבל עליו עול מלכות שמים בלב ובפה. *מצות ברכת המזון אחר כל סעודה, לתת ברכה והודאה לשמו הגדול הזן אותנו בטובו. *מצות ספור יציאת מצרים בכל שנה בליל פסח, לספר נפלאותיו וחסדיו אשר גמלנו וגאל אותנו מעבדות לחירות, להיות לו לעם קדוש מכל העמים אשר על פני האדמה. *מצות זכירת מעשה עמלק בכל יום, כדי לחזק השנאה בלבנו, לפי שהתקוממו נגד השם ב"ה ובקשו להשחית הנפשות שיאמרו בלבם "אין אלהים". כדרך (תהלים קלט, כא-כב) "הלא משנאיך יי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי". וכמו שבארנו מקצת ענין זה בחדר השמיני. ויש לנו עוד בזה דברים נכבדים, יתבארו במקומות רבים מספרים אלו. *מצות קדוש היום. והוא לקדש יום השבת בכניסתו על היין, לזכור שנבראו שמים וארץ בששת ימים, וששבת ה' ביום השביעי, ושקדשנו מכל העמים לתת לנו יום זה למנוחה ולעונג. *מצות הוידוי והתשובה. כי אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא, ונצטוינו לשוב מן החטאים והעונות להתודות עליהם, ולבקש מלפניו ית' מחילה וסליחה עליהן. *מצות התוכחה. שנודיע השגגות והזדונות לזולתינו בעברם עליהם. הן מה שיחטאו לאלהים. הן במה שיחטאו לבני אדם. ולברר להם כי לא טוב הם עושים, ולהזהירם שישובו מאולתם. *מצות ואהבת לרעך כמוך. והוא כלל גדול בתורה. וכולל כל המנהגים שבין אדם לחבירו. לאהבו ולחוש על כבודו ולחמול עליו ועל קניניו ועל אנשי ביתו, לדבר על לבו ולנחמו וכיוצא בזה. ואל תחשוב שיש במצוה זו ענין שאי אפשר לטבע נפש האדם לקיימו. ותאמר איך אפשר שאאהוב כל אדם כאהבת נפשי? דע כי בחדר העשירי אדבר על זה ברחבה, ושם תראנו עיניך פירוש מצוה זו בדרך אמת, ויתברר לך כי נקל קיומה ביד כל אדם. *מצות אהבת גרים. כי המאמין בה' יודע כי לה' המלוכה. וכלנו גרים ותושבים עמו. ושכל איש הנלוה אלינו מן העמים לשם ה' שוה עמנו. וכמו שיתבאר עוד בחדר העשירי. *מצוה לשמוע לדברי הנביא ולקבל באמונת הלב מה שיאמר הנביא הדובר אמת בשם ה', בין שיצוה בדבר מצוה או בדברי הרשות. ואע"פי שאין אתנו נביא בזמן הזה הנה תכלול המצוה זאת לקבל דברי ספרי הנביאים הקדושים אשר אתנו, ולהאמין בכל מה שדברו אלינו, הן בפירוש המצווֹת כמו שהבינו ברוח קדשם כמו ספר משלי וכיוצא. הן להאמין בהבטחות ויעודים שהבטיחו ושיעדו אותנו. כל המפקפק על דבריהם עובר על מצוה זו וענשו גדול, כי התורה אמרה על האיש אשר לא ישמע לדברי הנביא (דברים יח, יט) "אנכי אדרש מעמו". *מצות כבוד אב ואם. *מצות מורא אב ואם. *מצות כבוד חכמים וזקנים, להדרם ולקום מפניהם. *מצות לקדש זרע אהרן הכהנים. ארבעתן תסכים דעת האדם עליהן. כי האבות ראוים לכבוד וליראה אותם, בעבור שהולידוהו וגדלוהו והטיבו עמו ולמדוהו מוסר ויראה. ויותר מהן החכמים והזקנים. כי הם יודעים דרך ה' ומדריכים אותנו בדרך ישרה, ומצילים נפשותינו מִשַׁחַת. והכהנים מזרע אהרן, בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו, ועל ידיהן יברך השם ב"ה את עמו. הנה בארנו בקצרה המצווֹת שדעתו של אדם מכרעתן. וכלל כולם עשרים וארבעה. ותשכיל שאין בשום אחד מהן, ענין שהוא מעמס לנפשות או דבר מנגד לדרכי השכל האנושי. ועוד ידובר על הנזכרים בחדר העשירי בעז"ה: