והאזהרות הנוספות על הנזכרים למעלה שהיו נוהגים בזמן הבית, בשבתנו על אדמתנו וירושלים בנויה על תלה, ובה המקדש והכהנים והלוים על עבודתם אלו הן. /לא תכלה פאת שדך. /לקט קצירך לא תלקט. /כרמך לא תעולל. /פרט לכרמך לא תלקט. /לא תשוב לקחת עומר השכחה. /שדך לא תזרע בשביעית. /כרמך לא תזמור. /ספיח קצירך לא תקצור. /ענבי נזירך לא תבצור. /לא תזרעו ביובל. /לא תקצרו ספיחיה. /לא תבצרו נזיריה. וכבר בארנו טעמם למעלה (חלון יג) כי דברה תורה בהם נגד יצר הרע. /לא יגוש את רעהו בשביעית. /"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" שלא תלוה בעבור בוא שנת השביעית. /השמר לך פן תעזוב את הלוי. /לא תשלחנו ריקם בעבד עברי. ומבוארים למעלה. /לא תסגיר עבד אל אדוניו. /לא תוננו. /לא ירדנו בפרך לעיניך, אבל יגאל העבד העברי מיד הנכרי. /ומכר לא תמכור יפת תאר. /לא תתעמר בה. /לא תסיג גבול בא"י. /מלאתך ודמעך לא תאחר. /לא תאחר לשלם נדרים ונדבות ושאר קרבנות חובה. /לא יראו פני ריקם. /לא תאכל מעשר שני של דגן חוץ לירושלים. /ולא מעשר שני של תירוש. /ולא מעשר שני של יצהר. /לא תאכלנו בטומאה. /לא תאכלנו באנינות. /לא תוציא דמיו רק במאכל ובמשקה. /לא תהנה מבשר שור הנסקל בבית דין. /לא תאכל טבל. /כל זר לא יאכל תרומה. /תושב כהן ושכיר לא יאכל בו. /ערל לא יאכל. /כל זר לא יאכל מקדש הקדשים. /טמא לא יאכל קדש. /קדש שנטמא לא יאכל. /לא תאכל פגול. /לא תאכל נותר. /לא תאכל קדשים אחר זמנם. /טמא לא יכנוס למחנה שכינה. /טמא לא יכנוס למחנה לויה. /וזר לא יקרב לעבוד עבודה. /כל אשר בו מום לא תקדישו. /לא תשחוט אותו. /לא תתן מום בקדשים. /לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב. /לא יחליפנו ולא ימיר. /לא ימיר קרבן בקרבן לעשות מעולה שלמים וכיוצא. /בכור שור לא תפדה. /"לא יגאל" במעשר בהמה. /"לא תעבוד" בבכור שורך. /ולא תגוז בכור צאנך. /לא תשחט על חמץ הפסח. /לא תותירו ממנו. /עצם לא תשברו בו. /לא תוציא מן הבית. /אל תאכל ממנו נא ובשל מבושל במים. /תושב ושכיר לא יאכל בו. /ערל לא יאכל בו. /לא תותירו מבשר פסח שני. /עצם לא תשברו בו. /לא תותירו מבשר תודה חגיגת י"ד. /לא יאכל מבשר קדשים קלים קודם זריקת דם. /הנודר בנזיר לא ישתה יין ותערובות יין או חומץ יין. /לא יאכל ענבים לחים. /ולא ענבים יבשים. /ולא חרצנים. /ולא זגים. /לא יטמא למת. /לא יבא באהל המת. /[הנזיר] תער לא יעבור על בשרו. /לא יעבד ולא יזרע בנחל איתן . /המצורע לא יגלח הנתק. /השמר בנגע הצרעת, שלא יתלוש סימני הטומאה. ולא תוכל לתת עליך איש נכרי למלך או לשופט ומנהיג. וכל המצווֹת האלו שמנינו בסוג זה, אין בהם מעמס וצער לנפשות. ולא חסרון כיס. ומתקיימים כולם בשב ואל תעשה. וכלל כולם ע"ט אזהרות.