והמצווֹת הנוהגות בפני הבית ולא נמסרו לההמון זולתי לבית דין הגדול וראשי ישראל ומלכיהן בעלי הנפשות היקרות, אנשי המדע והבינה והשכל הטוב, הגבורים והקדושים והחסידים. אלו הן כל דיני הנפשות ופרטיהן. *דין מלקות ארבעים. *דין מכה נפש בשגגה להוציאו מעירו אל עיר מקלט. *מיתת חנק. *מיתת סיף. *מיתת שריפה. *מיתת סקילה. *מצות תלייה. *מצות קבור תקברנו ביום ההוא. *משפט עיר נדחת. *משפט הסוטה. *משפט עגלה ערופה. *פר העלם דבר של צבור. *משפט מלחמת הרשות. *מצות העמדת כהן משוח מלחמה. *ויד תהיה לך. *ויתד תהיה לך. *להרוג שבע אומות. *להכרית זרע עמלק. *לאבד ע"ז ומשמשיה. *להכין שש ערי מקלט. *לתת ללוים ערים לשבת. *למנות שופטים ושוטרים ובית דין הגדול. *לשלח הטמאים מחוץ למחנות. *למנות שמיטין. *לקדש שנת היובל. *לתקוע בשופר ביובל ביום הכפורים כדי שיצאו העבדים חפשים. *ולהקים מלך על ישראל, אבל הבאנו מצוה זו למעלה, שהיא נוהגת גם להמון כולו, ולכן לא יִמָנֶה פה. *ולבנות בית הבחירה לכפר על כל עונותינו. וכלל כולם כ"ז. ופרטי המצווֹת האלו רבות, והם דברים קשים ונפלאים מן הקהל כולו, כי צריך להן שכל ובינה ודעת הרבה. ויסוד הכל החכמה, קרבת אלהים ורוח קדשו, ורוח נדיבה גבורה ואומץ הלב. שהן כחות נפלאות לא נאצלו בכל הנפשות על דרך אחת, ולכן נמסרו לבד לאנשים אשר בחר בם ה', כי הוא יודע תעלומות לב. ואולם כל ישראל צריכין לשמוע אליהם ולעשות כאשר יְצַוּם. וזה דבר שהדעת תורֶנו. כמבואר למעלה:
והמצווֹת שנצטוו בהן הכהנים אלו הן. *שישמרו המקדש מבפנים והלוים מבחוץ. שיעשו כל עבודת המקדש *מעשה העולה כמשפט *מעשה מנחה. *מעשה חטאת. *מעשה אשם. *מעשה שלמים. *לאכול בשר חטאת ואשם שהן קדש קדשים במקדש. *להבעיר אש על המזבח תמיד בכל יום. *להדליק הנרות לפני ה' תמיד. *להקטיר קטרת בכל יום. *לשום לחם פנים לפניו תמיד. *להסיר הדשן בכל יום מן המזבח. *שילבשו בגדי כהונה. *ושירחצו ידיהם ורגליהם לעבודה. שיאכלו שירי המנחות. *שישרפו קדשים שיטמאו. *ולשרוף הנותר. לעשות פרה אדומה כהלכתה. *לשום מלח על כל קרבן. *שיקרבו קרבן מוסף לז' ימי פסח. *להקריב העומר. *ושתי הלחם. *וקרבן מוסף בראש השנה. *ומוסף יום הכפורים. *ומוסף לז' ימי סוכות. *ומוסף לשמיני עצרת. *קרבן תמיד בכל יום בבקר ובערב. *מוסף שבת. *מוסף ראש חדש. *מוסף שבועות. *לתקוע בחצוצרות על הקרבנות. *שיעבדו הכהנים והלוים ברגלים למשמרותיהן כולם. ושתים הנוהגות גם בזמן הזה והם. *לברך את ישראל. *ושיטמאו לקרוביהם, ובכלל זה מצות אבלות לכל אדם, וכלל כולם ל"ד מצות:
ונוסף עליהם כהן גדול שמיוחדים לו ד' מצות. ואלו הן, *שיהיה נמשח בשמן המשחה. *שיקריב בכל יום מנחה. *שיעבוד הוא כל עבודת יום הכפורים. *ושישא בתולה מעמיו לו לאשה:
ושלש מצות התיחדו בהן הלוים. *שישאו הארון בכתף. *ושיהיו שוערים ומשוררים בבית ה'. *ושיפרישו מעשר מן המעשר הַנִתַּן להם, ויתנוהו לכהנים בני אהרן:
ומצות עשה אחת נצטוה עליה המלך בפרט. והיא *וכתב לו את משנה התורה על ספר מלפני הכהנים הלוים. וכלל אלה המצווֹת שמונה. ובין כולם הם רמ"ח מצות עשה שבארנום בקצרה כפי שיטת הרמב"ם ז"ל. ויש בכל מצוה ומצוה פרטים רבים ודקדוקים נפלאים. והן ההלכות שבתורה שבע"פ. כולם קצובים ומוגבלים כפי ארחות החכמה העליונה שחקקה חקים ומשפטים צדיקים בכל דבר ודבר: