הכלל הי"ג: כל מעשה השם ב"ה בחכמה, כי כל מה שעשה בשמים ובארץ, תכונתם גדלם ומשקלם תארם ותבניתם, הכל במדת החכמה לפי שהיו כמה דרכים פתוחים לפני האל ב"ה לעשות מעשיו כפיהן, והיה יכול לעשות כל דבר על תמונה אחרת ועל תבנית אחרת כפי רצונו ית', אלא שבחר בדרך החכמה, ועל פיה יסד הכל, ולכן כולם בחכמה עשויים, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ח').
הכלל הי"ד: כל מנהגי השם ב"ה כולם בחכמה, כי ההנהגה העליונה שבה מנהיג השם ב"ה את עולמו, ובכלל זה כל הגזירות היורדות מן השמים, חסד ורחמים דין ושבט, שהן על פי דרכיו העליונים, כולם נוהגים על פי החכמה, כי יש בכל ענין דבר והפוכו, פעם נוהג עם בריותיו כך ופעם כך, וכל אלו התמורות תבאנה כפי ארחות חכמתו העליונה, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ז').
הכלל הט"ו: כל חכמות הלמודיות וכל חכמת מלאכת-מעשה שתחת השמש מתוארים ג"כ בתארי החכמה, לפי שטבע כל הדברים עשויים בחכמה, וכדרך שאמרנו בכלל הי"ג על מעשה השם ב"ה שמתוארים בתארי ה"חכמה", בעבור שהיו דרכים רבים פתוחים לפני היוצר ב"ה לעשות על פיהן מעשיו. וכמו כן במתכנת הטבעיים שמסתעפים מהן החכמות הטבעיות הלימודיות וחכמת כל מלאכת-מעשה, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ט' יו"ד).
הכלל הט"ז: אעפ"י שההנהגה העליונה מתוארת בתארי החכמה מטעם שבארנו, לא נוכל לתאר למבין בסוד דרכי ה' בתאר "חכם", שהרי כבר בארנו בכלל הי"ב שלא יפול תאר "חכם" זולתי על הנוהג במעשיו כפי דרכי החכמה שאסף אל נפשו. ולפי שאין דרך הנהגה לאדם בכמו אלה, שהן מפעלות תמים דעים, לכן אין לתארו בעבור ידיעתו אותם בתאר "חכם", וכמו שבארנו (שם חלון י"א), אבל יתואר היוצר ב"ה בתאר "חכם", בעבור ההנהגה העליונה הזאת, בעבור שיש בכל ענין דבר והפוכו, וברצונו ב"ה יוכל לעשות כחפצו. ולפי שנוהג בדרכי החכמה מתואר "חכם". ואם על דרך משל נאמרו הדברים וכמו שבארנו (שם חלון ח'), וכן יתואר השם ב"ה בתאר זה, בעבור מעשיו בשמים ובארץ, לפי שבחר במדת החכמה ועל פיה תקן כל המעשה מראשית ועד אחרית. וכן לא יתואר האדם בתאר "חכם" סתם בכתבי הקדש, בעבור שהוא אָמָּן1עיין "חכמה ומוסר" להרב שמחה זיסל זיוו (קלם) ח"ב עמ' נד, אפשר שהעתיק הרעיון מכאן, שלא נקרא "חכם" אלא "טעכנאלאג". ובקי בכל מלאכת מעשה, או בעבור שיודע החכמות הלמודיות והטבעיות ומתעסק בהן, מטעם שבארנו (שם חלון י"א). אבל כשיזכירו כתבי הקדש האיש העוסק בחכמות הנזכרות, יכתבו אצלו במה חכמתו, כמו (ישעיה מ, ב) "חרש חכם", (דהי"ב ב, ו) "חכם לעשות בזהב ובכסף", להבדילו מ"חכם" סתם המורה על הנוהג במנהגיו כפי חֻקֵי חכמת השם. וכן מי שאסף חֻקֵי החכמה אל נפשו, אלא שאינו נוהג מנהגיו על פיהן, גם הוא לא יתואר "חכם", לפי שאין התואר זהז נופל לעולם אלא על הנוהג במנהגיו על פי החכמה, וכמו שבארנו (שם חלון א' י"ב וט"ו).