(משלי ג, יט) "יי' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה". פירוש, אחר שהזכיר הטובה הגדולה המסתעפת מן החכמה והסגולות הגדולות שזוכים אליהן אנשיה, שבימינה אורך ימים ובשמאלה עושר וכבוד. שב להודיע סוד הדבר. ואמר אל תתמה על החפץ ותאמר למה ינחל האדם הסגולות האלו בעבור החֻקים הכתובים בתורה בלכתו בהן? כי "יי' בחכמה יסד ארץ". כלומר השם ב"ה בחר במדת החכמה ועל פי דרכיה יסד הארץ, הים והיבשה הנחלים והנהרות ההרים והגבעות והעמקים, בעלי החיים והחיות הרעות למיניהן, והבהמות והעוף והרמש והדגה. וכן טבעי כל הדברים החרישה והזריעה וזמני הצמיחה ומיני הזרעים והתבואות ופירות האילן, הגשמים והרעמים והברקים והכפור והשלג והברד. ומשפט הרוחות והסוּפה והסערה והעננים השטים והעבים. כל אלו נוסדו במדת החכמה, וכולם כלולים במלת "ארץ" כמבואר בבית הראשון (חדר ח' חלון ה'). וכל דבר מאלו הדברים יסד במדה ובמשקל ובמספר כפי שראה בחכמתו. ולעומתן יצר את האדם בחכמה, ונפח בו נשמת חיים כוללת כל הכחות שהן נושאי החכמה, וחקק לו דרכי החכמה ללכת בהן. אם יחפוץ ייטיב מעשיו, ואם יחפוץ ירע. כי הוא בעל תמורה, משתנה מטוב לרע ומרע לטוב. וכן כל מוסדות הארץ בעלי התמורה, משתנים מטוב לרע ומרע לטוב. והם כלל הטובות והרעות שהן תחת השמש. עתים לטובה, עתים לרעה. כמה תהפוכות יש ברוח. וכמה במים. וכמה בעפר. ומורכבים כולם, שנה גשומה וטלולה. ושנת עוצר רעה ויגון וכיוצא בזה. הכל במשפט החכמה. וכן כונן שמים והמאורות הירח והשמש וצבא השמים, מהלכם ותקופותיהם וכחותיהם הכל בתבונה. ולא אוכל לבאר במקום זה יותר. אבל בספר "מעין גנים" בע"ה אפרשנו היטב. ושם יתבאר למה כתב אצל ארץ "חכמה", ואצל שמים "תבונה", ואצל שחקים ותהומות "דעת". כי כל מליצות המדברים ברוח הקדש מלאות חן ושכל טוב. ולפי שכל מוסדות הארץ בחכמה, ותכונות השמים בתבונה, תבין מה מאושר האיש שמצא חכמה ואדם יפיק תבונה. כי לעמתו ונגד דרכיו הטובים נוסדו ערכי טובות הארץ והשמים. וכן אמר במקום אחר (משלי ח, כב) "יי' קנני ראשית דרכו". ובארנוהו למעלה. ולרמז מתחיל מעשה בראשית במלת "בראשית". כלומר במדה שהיתה ראשית דרכי אֵל, והיא החכמה. וכן תרגום המתרגם "בחוכמתא ברא יי' ית שמיא וית ארעא". כי התבונה גם היא בארח חכמה. כמו שיתבאר שם:
(משלי ג, כ) "בדעתו תהומות נבקעו, ושחקים ירעפו טל". פירוש, בדעתו העליונה נבקעו תהומות, והן מעינות הבוקעות מתחת התהום ונובעות מים חיים, וכן השחקים המרעיפים טל. והזכיר אלו השתים בפני עצמן ויחס אותן למדת הדעת מטעם נכבד, לא אוכל לכתבו פה עד אשר יגיענו צורנו אל ספר "מעין גנים", ושם יתבאר עם שאר הכתובים הדומים אליהן.