(תהלים קיט, צח) "מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי". פירוש, תחלה אמר (קיט, צז) "מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי". הודיע כי הוא אוהב חכמה והוגה תמיד בחֻקוֹתיה. וזהו האסיפה והתלמוד. אחר כן אמר "מאויבי תחכמני מצותיך". כלומר אע"פי שנמצאו באויבי תופסי התורה ויודעי חֻקוֹתיה כמו דואג ואחיתופל שאמרו קדמונינו ז"ל (סנהדרין קו, ב) "שלש מאות בעיי בעי דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר". ואמרו (אבות, ו) שהיה אחיתופל רבו של דוד. הנה במעשה אני גדול מכולם, כי אני נוהג בחכמה תמיד; והם נלוזים במעשיהן. והטעם לפי שנדבקה החכמה בלבי תמיד, ונעשה לבי לב חכם נוהג בחכמה. כדרך (משלי יט, כ) "למען תחכם באחריתך". ועל זה אמר שמצותיך סבה שאחכם במנהגיהן יותר מכל אויבי, לפי ש"לעולם היא לי". ואין דרכם נסתר עוד מנגד עיני לבי, כי נעשה בי דרך החכמה לטבע קיים. ולפי שמצווֹת התורה היו סבה למנהגיו הטובים, אמר "תחכמני" מבנין הכבד. והוא ענין נכבד. כדרך שאמרו (אבות, ד) "מצוה גוררת מצוה". והאדם ימצא עצמו נעזר במנהגיו כשחפץ לקיים מצות השם ב"ה והנה הם סבה למנהגי האדם הטובים, והבן. והנה השלמנו לבאר הנמצאים בבנין הכבד שיעדנו עליו:
ופעם אחד מצאנהו כתוב בבנין הכבד הנוסף. (תהלים יט, ט) "עדות יי' נאמנה מחכימת פתי". דע כי תואר "פתי" הנאמר בלשון הקדש על הנפתה בעצמו והוא דומה לְיָשֵׁן. כי לא הקיצוֹ מחשבותיו לחשוב מחשבות נשגבות. ואם ידברו אליו דברי חכמה הם רחוקים מדעתו. וצריך תחלה שיעיר החכם מחשבות הפתי במאמרים ברורים נכבדים לא יוכל לסַכלם ולהרחיקם, ואז יעור משנתו וע"י כן יכין לבו לקבל דברי חכמה. כי אין הפתי "כסיל". אך הוא נעדר המחשבות המעירות את הלב לחכמה ולדברים עליונים. ולכן אמר בתחלת ספר משלי (משלי א, ד) "לתת לפתאים ערמה". ומלת "ערמה" על יקיצת המחשבות כמו שרמזנו למעלה (חדר ט' חלון ז'). ויתבאר בספר "מעין גנים" בראיות ברורות. ושם "עדות" הם החלק מן התורה הנטוע בשקול דעת כל אדם. כמו (שמות כא, כט) "והועד בבעליו" שמבורר לו. וגם זה יתבאר במקומו. ומלת "נאמנה" על דבר אמת-הגמור המקובל בהכרח מכל אדם השומעו. והנה הפתי כשיקרא בתורה חלק העדות והדברים המבוררים בשקול דעתו, אז יעיר משנת פתיותו, ויהיו העדות הנאמנה לו סבה שילמד גם בחכמה הכתובה בתורה. ולִמוד החכמה יהיה סבה שיחכם באחריתו, כדרך (משלי יט, כ) "שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך", ומבואר למעלה. וכמו שאמרו (קידושין מ, ב) "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". ועל זה אמר "עדות ה'" הכתובה בתורה "נאמנה" מאד. ולכן היא מחכימת גם הפתי. כי העדות סבה ללמוד החכמה; וקבלת החכמה סבה שינהג בחכמה. ולפי שהוא ענין שלישי, כי העדות סבה לתלמוד, והתלמוד סבה למעשה; הזכיר הבנין הכבד הנוסף. והבן: