(קהלת ז, טז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם?". זה נאמר על המעדיף בחכמה בשטות ובדמיון, כדרך שבארנו מעין הנדיבות וכן כל כיוצא בזה. כמו במדת הקדושה שהיא החכמה. וראוי לחכם שיקדש עצמו במותר לו, ולא יהיה זולל וסובא או אוכל תמיד המעדנים והממתקים אפילו המותרים לו. כי תהיינה מחשבותיו רמות ונשגבות על התענוגים האלו, וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר י' חלון ו'). ומי שאומר "אפרוש עצמי מן הבשר והיין מכל וכל". או אומר שילבש הצמר והשק הקשה המנוולים הגוף והמצערים אותו, אין זה חכם אלא "מתחכם". ואמרו קדמונינו ז"ל (תענית יא, א) "נקרא חוטא". ולמדו כן מן הכתוב אצל הנזיר שצִעֵר עצמו מן היין. ונאמר (במדבר ו, יא) "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". ודנו בקל וחומר למי שמצער עצמו בכל דבר ודבר. ולא נעלם זה מהרמב"ם ז"ל כי הביאו בהלכותיו. וכן לענין הצדק. מי שמדקדק במדת הצדק יותר מדאי ומפריז על המדה. כגון שמקבל מחברו מעות, והיתה הפרוטה עודפת, ורץ אחריו עשרים מילין להחזירו, כבר יצא מגדר מדת הצדק והוא משתומם בדעתו. כי לכל צדק ולכל חכמה יש תכונה וקצב נאות. ואצל הצדק אמר "אל תהי צדיק הרבה". ולא אמר "אל תצטדק". כי יתכן ההתפעל בשרש זה על המצדיק עצמו ומתנצל נגד רעהו, כמו (בראשית מד, טז) "מה נדבר ומה נצטדק". וכן ראוי לעשות. לכן אמר "אל תהי צדיק הרבה" כלומר יותר מדאי.
ועל החכמה אמר "ואל תתחכם יותר". כי ההתפעל יורה שאיננו נוהג בחכמה, אבל בשטות, ובאחריתו ישתומם בדעתו כי יָצָא מגדר החכמה והדעת. ומלת "יותר" כמו (קהלת יב, יב) "ויותר מהמה בני הזהר" ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון י'). והראב"ע זצ"ל פירוש "אם התפללת מן הבקר עד הערב ותתענה והדומים להם, תשומם. והענין, תסור מדרך היישוב. וכמו שיעשו הרומיטי בארץ אדום1הנזירים הנוצרים שבעיר רומי וישמעאל, וכן אם בקשת להתחכם יותר מדאי". ע"כ. ולכן לא אמר "אל תהיה חכם יותר" או "אל תחכם יותר", כי כל שהוא חכמה טובה מאד מאד. ובכתוב השני אמר (שם ז, יז) "אל תרשע הרבה, ואל תהי סכל. למה תמות בלא עתך?" לא אמר "אל תהי רשע הרבה" כמו צדיק שנזכר בכתוב הראשון. כי כל המתואר "רשע" רע ומר, ואפילו אינו "הרבה". ומלת "תרשע" על מעשים ברֶשע וכל אדם מרשיע מעט. ולכן "אל תרשע הרבה". וכן לא אמר "אל תהי סכל הרבה". כי כל המתואר "סכל" רע. וכמו שתבין ממה שבארנו בבית הראשון (חדר ו' חלון י"ג) מענין הנחת התוארים שהן על הציורים המושלים בלב. ובכתוב הראשון לא אמר "אל תצדק הרבה". כי מעשה הצדק הרַבִּים טובים. לכן אמר "אל תהי צדיק הרבה". כלומר בהיותך צדיק אל תחשוב להרבות תמיד בדקדוקי הצדק על דרך שבארנו כי לא חפץ ה' בזה. וכן לענין החכמה, בהיותך חכם אל "תתחכם" מדעתך. ובזה השלמנו מה שיעדנו עליו למעלה:
וַתֵּכֶל עבודת הבית הזה והנה מלאכתו שלמה. כי לא חסרנו גם לשון אחד מלשונות של חכמה הכתובים בספרי הקודש שלא הבאנוהו ובארנוהו כפי קוצר דעתנו. כולם נקבצו באו בחדריו ובחלונותיו. וקצרנו בכל יכלתנו. כי עוד יש מלין לדבר בענין זה. ויתבארו קצתן בבית השלישי בעז"ה. וקצתן בספר "מעין גנים" כי דברי הספרים האלו קרובים זה אל זה בעניניהן. והנני נותן הודאה לשמו הגדול ית' אשר שָׂם חלקי מאוהבי תורתו, ואשר חנני ברחמיו וברוב חסדיו להשלים גם דברי הבית השני הזה. הוא ברחמיו יחנני להוציא לאור גם דברי הבית השלישי. (תהלים צ, יז) "ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו". (תהלים קו, מח) "וברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם". אמן ואמן:
תם בזה חלק שני מ"גן נעול" מהנדפס
מכאן ואילך חלק ג', המועתק מכתב-יד וטרם נדפס עד כה