פעמים נמצא תאר "חכם" בבנין פּוּעָל בבית הראשון (חדר ג' חלון א') וכבר רמזנו עליהן ואמרנו שאם הקורא בספרי אמ"ת1ר"ת איוב משלי תהלים ירגיש בשני כתובים שנראים כיוצאים מן הכלל שהנחנו שלא יפול לשון "חכמה" על שום בעלי חיים זולתי האדם. אל יהרוס הקורא, אך ידע שמליצותיהן עמוקות ויתבארו בחדר האחרון מן הבית השני, והנה אנחנו עתה במקום אשר הורנו עליו. כי יתבארו פה אלו השני כתובים, והן בנויין בבנין פּוּעָל. האחד אמר שלמה (משלי ל, כד) "ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מְחֻכָּמִים". ולפי הפשט הוא סותר את הכלל שיסדנו שלא יונח תאר "חכם" ובניניו בבנינים הנפעלים. אך התימה עוד כי הוא מונח פה על הבעלי חיים רמש ושרץ העוף ושקץ העוף והחיה. נמלה שפן ארבה ושממית. וזה סותר גם הכלל שיסדנו שלא יונח תאר "חכם" על בעלי החיים זולתי על האדם. לכן תדע כי לא לחנם הוסיף מלת "מחוכמים". כי אם אמר כן להגדיל חכמתם, יאמר "והמה חכמים מאד". כמו (שמואל ב יג, ג) "ויונדב איש חכם מאד". או "והמה חכמים גדולים". גם אם לשון "מחוכמים" מורה על הפלגתם בחכמה, הפלא מדוע לא נכתב תאר זה גם במקום אחר אצל האדם? כי האדם בלי ספק חכם מהם. אבל האמת כי מלת "חכמים" בא ולמד על תאר "מחֻכָּמִים" הנאמר עליהם שאינו תאר, דומה לתאר "חכמים" הנאמר על האדם אלא בדרך משל להסברת האזן. כי בהיות שידענו שלשון חכמה לא יבנה בנפעל ובפּוּעָל והפעל המורות על ההכרח, יוצא לנו כי תאר חכמים הנכתב עליהן בא להורות שהם נוהגים בדבר זה בדרך חכמה, כדרך הכלל שהתאר יורה על ההנהגה בחכמה. ואם ינהג האדם כן יתואר "חכם". אבל הם אינם עושים בחכמה כי אינם בוחרים במנהג זה בבחירתם, בעבור שמשיגים כי נכון לעשות כן. אבל הם "מחוכמים", כלומר מוכרחים להתנהג ככה. כי השם ב"ה הטביע בם המדות הללו ובהכרח ינהג בהן. לפי שאין שם המדות ההפוכות מאלה המוטבעות בם. הנמלה זריזה, ואין בה מדות העצלה. והיא מוכרחת להזדרז. השפן מתחבא בסלעים ויש בו מדת הפחד, ואין בו מדת הבטחון. הארבה יש בו מדת החברה והשלום, ואין בו מדת הפרוד והקטטה. השממית תלך בהיכל מלך, ואין בה מדת הבושה. ולפי שכל אלו הדברים הן ממדות ה"חכמה", כי יש בכל אחת מהן דבר והפך-הדבר, [כשהוא] אצל האדם. אמר "והמה חכמים", והוסיף "מחוכמים" ללמדנו שהוא בהכרח ולא מחכמתם הוא. אבל למשל נאמרו הדברים, ללמד לבני אדם דרכם בחכמה, וכמו שיתבאר. ובפירוש הארב"ע ז"ל ראיתי "מחוכמים. השם החכימם לעשות כן". ע"כ. כלומר שהם מוכרחים כפי הטבע שהטביע בם השם ב"ה לעשות כן. וכן אמת: