[דברים ד, ו] "ואמרו רק עם חָכָם ונבון הגוי הגדול הזה". פירוש "עם חכם" עם הנוהג במנהגי החכמה העליונה האלהיית, וכדברי הכלל הי"ב. וכבר בארנו הפסוקים הללו בארוכה בבית הראשון (חדר ז' חלון א' ב') והוכחנו מהם יושר יסודותינו בהנחת לשון חכמה, שהכתוב אומר בפירוש על החקים והמשפטים הכתובים בתורה (דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", מבואר שחֻקֵי התורה ומשפטיה, הן הן החכמה הגמורה. והודיע שעמי הארץ יודו שאנחנו עם חכם ונבון, בעבור לכתנו בדרכי החקים הללו, לפי שבהיותינו צדיקים שומרי התורה, תהיה השגחת השם ב"ה דבקה בנו על צד הפלא, ולא ימנע לעשות כל אשר נשאל ממנו יתברך, גם בענינים שהן למעלה מן הטבע, וכמו שסמך ואמר (ד, ז) "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיי' אלהינו בכל קראנו אליו". כלומר אע"פ שהשם ברוך הוא משלם שכר טוב לצדיקי כל גוי וגוי, אין זה דומה לקרבתו אלינו שעונה לצדיקיו בכל קראם אליו, כל אשר ישאל ממנו הצדיק יעשה. וכענין יוסף עם פרעה שנגלה לו סוד חלום פרעה, וכן דניאל וכיוצא. וכראות העכומ"ז הנפלאות הנעשים בישראל יתברר להם שמנהגם חכמה וחֻקֵי השם ב"ה, כי לולי כן, מנין נגלה בהם לבדם הענין האלהי? ולא עשה כן לכל גוי. ועל זה סמך ואמר (ד, ח) "ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה אשר אנכי נותן לפניכם היום". כלומר ההודעה הזאת מסתעפת מקרבת האלהים והשגחתו בישראל, שהוא אות ומופת על מנהגי החכמה העליונה. וכבר פרשנו כדמות הפירוש הזה (בחדר זה חלון א') בפסוק "ועתה ירא פרעה" וגו'.