(דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חָכְמַתְכֶם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". פירוש "חכמתכם", מנהגי החכמה הראוים לעם חכם כזה. וכדברי הכלל הי"ב וכלל ל"א. וכבר הארכנו בפירוש פסוקים אלו בבית הראשון (חדר ז' חלון א' ב'). והודענו מאין יִוָדַע לעמים שהחֻקים האלו שנוהגים בהם ישראל הן חֻקֵי חכמה ובינה. גם בארנו מקצת ענין זה בבית זה (חדר ב' חלון ה'). ולא אוסיף עוד דבר בזה פה רק לפרש הזכירו "חכמתכם ובינתכם" בכינוייהן. ורצה בזה לפי שכל העמים ינהגו בדרכי שקול הדעת לבד, והן שבע מצות בני נח הנטועים בדעת. ואתם תנהגו במנהגים נפלאים נעלים כולם מדרך השכל האנושי. וגם יתברר כי אלו החקים שאתם נוהגים בהם הם אלוהיים ודרכי החכמה. אז ישתאו ויתפלאו על מה עשה ה' ככה לצַווֹת לזרע יעקב לבד אלו החקים הנפלאים ולא ידעום לכל גוי, אין זה אלא בעבור הבדל נפשותיהן לתהלה ולכבוד מנפשות שאר העמים, וכדברי הכלל הכ"ט. לכן נבדלים במנהגיהם בצווייהן ובאזהרות, וכדברי הכלל הל"א, ולהם לבד יאות להתנהג בחקים כאלו. ועל זה באה הכנוי "חכמתכם ובינתכם". וכדרך (מל"א ב, ו) "ועשית כחכמתך" שבארנו למעלה חלון י'. ונגד זה אמר "אשר ישמעון וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". כלומר הגוי הגדול הזה, גדולי הנפשות לתהלה ולכבוד, רק הם לבדם עם חכם ונבון נוהגים במנהגי החכמה העליונה. לא שאר העמים שאינן גדולים בערך נפשותיהן. ואם תבין בדברי מלכת שבא1לעיל חלון ח' תראה כי נכונים דברינו מאד:
(דניאל א, יז) "והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וְחָכְמָה". פירוש שנתן האלהים רוח דעה והשכל בילדים האלו וע"י כן ידעו והשכילו בכל דברי הספרים הנכתבים מכל העמים, גם ידעו והשכילו בכל חכמה, הן בחכמת המנהגים, כי הבינו והשכילו בספר תורת ה', גם בכל חכמות למודיות ומלאכת מעשה וכיוצא:
(דניאל א, ד) "ומשכילים בכל חָכְמָה". דומה בפרושו לפירוש פסוק "והילדים האלה" וגו'. כי נבוכדנצר חפץ שמלבד שיהיו בעלי החכמות, גם יהיו בעלי שכל ובינה רחבה שיכולים להשכיל בכל חכמה, הן בחכמת המנהגים והן בחכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה: