(שמות לא, ו) "ובלב כל חכם לב נתתי חָכְמָה. פירוש "חכמה", רוח אלהים המצייר בלב ציורי החכמה, וכדברי הכלל הכ"ז. והבדיל בין בצלאל ואהליאב ובין שאר חכמי לב. כי באלה השנים לבד מלא רוח אלהים "בחכמה ובתבונה ובדעת". ובלב הנשארים מלא רוח אלהים בחכמה לבד, וזה נשען על מה שבארנו בכלל הכ"ד, שנבדלין חכמי לב בסגולת הרוח הזה, מהן זכו יותר מחבריהם. וטעם הדבר כי בצלאל ואהליאב זכו להיות האנשים המפליאים להמציא צורת הכלים והמלאכות ולמדום לחכמי לב לעשותן. וצורת המשכן וכליו הכל לתבנית המרכבה העליונה ולכוונות נפלאות וסודות נשגבים.1חלק זעיר מהסודות ההם הוזכרו בדברי המלבי"ם "רמזי המשכן" לפרשת תרומה ולכן היו צריכין להיות מלאים רוח אלהים בתבונה ובדעת נוסף על חכמתם, מה שאין כן שאר חכמי לב כי היה די בהיותם מלאים רוח חכמה לצייר תבנית המלאכה שלמדו מפי בצלאל. כי הם לא עשו מלבם אלא הכל במצות שָׂרֵי קדש בצלאל ואהליאב. ולכן סמך "ועשו כל אשר צויתיך". כלומר לא יעשו מלבם דבר. רק יעשו כל אשר יצטוה להם, המשכן והכלים. ומשה צוה לבצלאל. והוא חשב מחשבות והמציא הכל בחכמה בתבונה ובדעת. וחכמי לב שמעו לו ויכלו לצייר הכל בכח חכמתם הגדולה. ולכן נאמר אצל בצלאל (שם לה, לד) "ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב" וגו'. פירוש שנתן בהם הכח להורות מעשה התבנית לחכמי לב. ובהם נתן כח חכמה לקבל ולצייר ולעשות כפי ציורם:
(שמות לה, לה) "מלא אותם חָכְמַת לב". פירוש "חכמת לב", רוח חכמה המציירת בלב ציורי החכמה וכדברי הכלל הכ"ז. והענין כי השם ב"ה מלבד שמלא אותם רוח אלהים בחכמת ההנהגה, גם מלא אותם חכמת לב שיציירו תבנית כל המלאכה בלבם, ושב על בצלאל ואהליאב. וקצר הכתוב ולא הזכיר "תבונה ודעת", כי כבר נזכרו בפסוק שלפניו. והודיע תחלה שמלא אותם "רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת", מהטעם שהזכרנו בחלון א'. שהיו שלשת המתנות האלו הכרחיות לבנין המשכן ומעשה כליו. ובפסוק זה דבר לבד מתבנית המלאכות ואופני הכלים הצריכים למעשה המלאכות כמו שאמר "לעשות כל מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן" וגו'. ולכן הזכיר לבד לשון "חכמה" שהיא המציירת תבנית כל אלו הדברים. ובכל זאת שִׁנָה במליצה ואמר "חכמת לב". ולא נכתב כן אצל שאר חכמי לב, אלא "נתתי חכמה", "רוח חכמה", "נתן ה' חכמה בלבו", ולא אמר "חכמת לב". כי הבדיל תמיד בין בצלאל ואהליאב לשאר חכמי לב. ועוד הזכיר זה פעם שנית בעבור אליאב:
(שמות לו, ב) "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חָכְמָה בלבו". פירוש "חכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. והנה קרא לבצלאל ואהליאב שהיו מלאים רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וגם קרא אל כל איש חכם לב שנתן ה' בהם חכמה לקבל מפי בצלאל ואהליאב ולצייר הכל היטב לעשות המלאכה. וכמבואר בחלון זה:
(שמות לו, א) "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חָכְמָה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת" וגו'. פירוש "חכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. "ואשר נתן יי' חכמה ותבונה בהמה" שב על בצלאל ואהליאב. ו"חכמה" שב על כל חכמי לב. ובפירוש הראב"ע זצ"ל "הנה בצלאל הוא בעצמו יעשה הנכבד, ויורה הוא ואהליאב" ע"כ. ודבריו נכונים:
(שמות לח, כו) "וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בְּחָכְמָה". פירוש "בחכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. והודיע שגם בנשים חכמות מלא[ות] רוח חכמה לצייר מעשה הטויה שקבלו מפי בצלאל ואהליאב. ובהיות רוח החכמה בלב, אז יצייר הלב מעשה החכמות בטבעו. ועל זה באה המליצה אשר נשא לבן אותנה בחכמה, והבן: