(מל"א ה, יד) "ויבואו מכל העמים לשמוע את חָכְמַת שלמה מאת כל מלכי הארץ שאשר שמעו את חָכְמָתוֹ". פירוש "חכמת שלמה", לשמוע מוסריו ודברי חכמתו הגדולה במנהגי הצדק והמשפט, וכן את חכמתו. וכדברי הכלל הי"ב. וכן כולל דברי חכמתו בענינים הלמודיים ומלאכת מעשה וחכמת הטבע, וכדרך לשונות של "חכמה" הכתובים אצל בצלאל ואהליאב הכוללים ג"כ חכמת המנהגים וחכמת למודיות וטבעיות ומלאכת מעשה. והעיקר על חכמת המנהגים, ובעבור כן נכתב סתם מבלי הזכיר אצלו באיזו ענין של חכמה הכתוב מדבר. והודיע בזה שבאו אנשים ידועים מכל העמים והלשונות אל ירושלים לשמוע את חכמת שלמה משליו ומוסריו האלהיים, וכענין שפירשנו בחלון ששי. ולפי שנוכל לחשוב כי הבאים היו אנשי החכמה והצדיקים שבכל מדינה ומדינה, כי בכל העמים ימצאון אנשים צדיקים בעלי המוסר, וכמבואר בכלל הי"א, והן הן חמודי אומות העולם. ואין זה מן הפלא שיבואו ויחפצו לשמוע דברי אמת מפי שלמה שנתפרסמה חכמתו בכל העולם. ויותר יפלא אם האנשים הבאים היו צירים שלוחים מן העמים, או מטעם מלכיהם ובפקודתם ללכת לירושלים לקבל חכמה ומוסר מפי שלמה, ולשוב אל ארצם ללמד בארצותם לגוייהם מה ששמעו ומה שלמדו. כי זה אות שכל יושבי ארץ ושוכני תבל התפלאו על חכמת שלמה והודו על יושרה. ולכן להורות שהבאים היו צירים שלוחים מאת מלכיהם ושריהם, אמר "מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו" כלומר שלא באו לבד בעבור עצמם, אבל היו שלוחים מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמת שלמה מפיו, בהיותם בירושלים לתת יד תחתיו. והבינו כי חכמתו ברוח אלהים. או שנודע להם זה באמצעות מה ששמעו מפי מגידי אמת. ואלו המלכים שלחו האנשים הנכבדים שבארצם ללכת לירושלים לשמוע מפי שלמה חכמה ומוסר ולשוב אל ארצם ללמד את העם דעת ויראת אלהים מוסר ומנהגים ישרים. ללמדנו שנתקדש שם שמים לעיני כל העמים על ידי שלמה, ושהודו על קדושת החכמה והתורה וששבו רבים ליראה את ה' כעמו ישראל. וכענין שכתבנו בחלון ששי:
(דהי"ב ט, כב) "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר וְחָכְמָה". פירוש "וחכמה", בארנוהו בחלון הששי. ומקרא זה נכתב בספר דברי הימים אחר שהזכיר את כל מעשה שלמה וגדולתו. ומבואר ממה שפירשנו שם:
(דהי"ב ט, כג) "וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חָכְמָתוֹ אשר נתן אלהים בלבו". פירוש "חכמתו" בארנוהו שם. מקרא זה נכתב בספר דברי הימים אחר פסוק "ויגדל המלך שלמה" וגו'. וכדרך שמסודרים בספר מלכים וענינו מבואר ממה שבארנו שם. ואין הבדל בין שתי המקומות, רק שבספר מלכים נאמר "וכל הארץ מבקשים" וגו' ובדברי הימים נאמר "וכל מלכי הארץ מבקשים". ובספר מלכים ג"כ הכונה על מלכי הארץ. ועל זה מוסב ענין הכתוב שבארנו בחלון זה, שאמר "מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו". ועליהם רמז בפסוק "וכל הארץ מבקשים" שהן המלכים אדני הארץ. ובדברי הימים הוצרך להזכיר מלכי הארץ בעבור שלא נכתב שם פסוק "ויבואו מכל העמים":