(קהלת ב, יג) "וראיתי אני שיש יתרון לַחָכְמָה מן הסּכלות כיתרון האור מן החשך". פירוש "לחכמה", למנהגי החכמה והצדק וכדברי הכלל הי"ב. והודיע שמצא ההבדל והיתרון שיש לחכמה על הסּכלות ואמר שיתרונה דומה ליתרון האור מן החשך. ופירוש הראב"ע ז"ל "כמו שיבדיל האור הצורות, ויראה הקרובים והרחוקים, ויעמיד כל דבר על מתכונתו, כן דרך החכמה" ע"כ. כלומר משפטי החכמה צדק ומישרים, ודרכי הסּכלות עקשים ופתלתולים. החכמה תורֶה את האדם בדרך הישר, ותבדיל בין האמת ובין השקר ותעמיד מנהגיו על מתכונתן, והסּכלות להפך. ואע"פי כי דבר זה אמת, הנה לא נודע ממנו היתרון העצמי, כי על זה אנו דנין. הסכל ירבה דברים נגד חֻקֵי החכמה, ויאמין כי דרכיו נכונים בעבור שהולך כפי תאותו. והלץ ילעיג על חֻקֵי החכמה בעבור שהן מנגדים לטבע הנטוע בנפש. ולכן יֵרָאֶה כי חכמה עמוקה יש בכתוב זה. כי ידוע שכֹח כל הנמצאים תחת השמים תלויין במאורות השמים, הם המצמיחים עשב ודשא ועץ פרי, הם הנותנים הַעֲמָדָה בכל הבעלי חיים, ולולי שפעת המאורות לא יעמוד דבר בעולם השפל. והפועל הגדול הוא השמש, כי באורו מחמם כל הנמצאים וכולם קשורים בשפעו.1המדע החדיש הוסיף על דברי רבינו. מפני קרני אור השמש הומצא כח בצמחים לייצר חמצן, שכל הבריות, בני אדם ובעלי החיים נושמים. כמאמר התורה (דברים לג, יד) "וממגד תבואות שמש". וכן רבים מהם שופעים מן הירח. כמו (שם) "וממגד גרש ירחים". ורבים מהם מקבלים כח הכוכבים והצבא הגדול, וכמו שאמר לאיוב (איוב לג, לח) "הידעת חֻקוֹת שמים, אם תשים משטרו בארץ". כללו של דבר, לולי האור לא יתקיימו השפלים. ואם אין שמש וירח וכוכבים אין אור, כי הם בעלי האור. ואם אין אור, הכל חשך ותתפרד החבילה בשפלים. ודוגמת זה העמדת הנפשות והיותן קשורות באור החכמה העליונה. כי ההולך בדרכי חכמת השם יזרח עליו כבוד ה', ואת נפשו יְחַיֶה. כמו שנאמר בתורה (ויקרא יח, ה) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" וכמו שתרגם אונקלוס ז"ל. וכן תמצא בכל ספרי הנביאים, שחיי הנפש תלויין במעשה הצדק והיושר. ולהיפך הסּכלות כי תדמה אל החשך. ולכן ההולך ברֶשע ובכסל תמות נפשו. וכנגד זה אמר (קהלת ב, יג) שיתרון החכמה מן הסּכלות, הוא כיתרון האור מן החשך. כלומר כמו שיש יתרון לאור על החשך בכל הדברים אשר תחת השמש, כן יש יתרון לחכמה על הסּכלות בדברים אשר ממעל לשמש והן נפשות בני אדם, כי רוח האדם תשוב אל האלהים אשר נתנה. והנה נשמת האדם שופעת חיים לגוף, וחיי הגוף קשורים בדברים אשר תחת השמש. כאילו תאמר שצריך לאכול ולשתות ולשאוף אויר. והכל תלוי בתנועת השמים ומאוריהם. והחיים הללו מתוארים בדברי שלמה חיי הבל. כמו שיתבאר בחלון הט', בעבור התחברים בדברים שתחת השמש שכולם הבל. ובזה שוה האדם עם הבהמה, (קהלת ג, יט) "כמות זה כן מות זה". ואין לחיים הללו צורך אל החכמה, זולתי ע"י השגחת השם ב"ה, אבל לא בטבע. כי יש רשעים מאריכים ברעתם, וכסילים ואוילים בריאים, גם שָׂב גם ישיש בם. ואולם מלבד חיי הבל אשר לגוף, יש חיים אחרים לנשמת האדם העומדת לעד' ואלו הן החיים הקשורים עם החכמה. כי בהיות הנפש בעלת החכמה, נוהגת בצדק חיֹה תחיה. כי החכמה דומה לאור השמש המקיים בשפעו כל הנמצא בעולם התחתון. וכן אור החכמה העליונה מקיים כל הנפשות והצורות הטהורות. והנפש הסכלה אינה קשורה בחיים הללו, וכמבואר למעלה. וסמך ואמר (קהלת ב, יד) "החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך", ופרשנוהו למעלה. והנה בנפש החכם חכמה ודעת ושמחה גם בעולם הזה, כי אור נשמתו תשמח לבו. והכסיל הולך בחשך, בעבור שאין עליו נגה אור החכמה. ואולם במקרים שיקרו לגוף בעולם הזה, יקרה לפעמים לחכם כמקרה הכסיל. וכמ"ש (שם ח, יד) "יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים". כי דרכי השם עמוקים ונשגבים מדעת האדם. אבל בצאת הנפש מן הגוף, אז נפש החכם באור, והלך לפניו צדקו. ונפש הכסיל תלך למקום חשך. וכנגד זה (שם ב, טז) "כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וגו' ואיך ימות החכם עם הכסיל?" וכבר בארנוהו למעלה. ואתה קַרֵב אחד אל אחד. ובחון וחקור ותמצא מרגוע לנפשך: