(משלי כה, כו) "בוטח בלבו הוא כסיל, והולך בְּחָכְמָה הוא ימלט". פירוש "בחכמה", בדרכי החכמה צדק ומשפט ומישרים, כדברי הכלל הי"ב. וכבר בארנו כי מלת "כסיל" אינו על הטפש ונעדר השכל, אלא על איש שלא למד חכמה, או שלמד חכמה ואינו נוהג בדרכיה. ולפעמים הוא בעל שכל ובינה גדולה בטבעו, ונשען על שכלו ובינתו כי חושב שהאדם יעזר בשכלו ובינתו. ובבית הראשון (חדר ד' חלון א') בארנו שמלת "לב" הונח על הממשלה שיש לאדם על כחות נפשו, ושהממשלה צריכה להיות באמצעות השכל והבינה. ויתבאר בספר "מעין גנים" שלא יתוארו השגות האדם והמצאותיו בתארי השֵׂכֶל והבינה אלא בהיותן משכילים ומבינים בארח חכמה; כמו שֵׂכֶל ובינת החכם שיש בנפשו מאסף החכמה, ומשכיל ומבין בשכלו ובבינתו כפי דרכי החכמה האסופים בלבו. אבל הכסיל המשתמש בשכלו ובבינתו להיפך מדרכי החכמה, וממציא תחבולות רעות ומתבונן בדברי הבל, לא יתוארו בתארי שכל ובינה כי אם בתאר "לב". שהמלה הזאת כוללת כחות השכל והבינה הנטועים בנפש. ועל זה אמר "בוטח בלבו הוא כסיל". כלומר מי שבוטח בכחות השכל והבינה הנטועים בו ונלוז מן החכמה, הוא כסיל ואעפ"י ששכלו ובינתו גדולים, לא ימלט מן הרעה על ידיהן. וכמו שכתוב (א, לב) "ושלות כסילים תאבדם". כי לב האדם בהיותו נוהג כפי שרירותו הוא משענת קנה רצוץ לבעליו לפי שאין השכל והבינה הנטועים באדם יכולים למלט בעליהן מן הגזירה לעת שתפול עליהם. ואמנם הנוהג בחכמה ונשען על חֻקֵי השם ב"ה בין שיבינם בין שלא יבינם, ואפילו נראין כמתנגדים לטובתו, הנה השגחת השם ב"ה דבקה בו למלטו מכל צרה אעפ"י שאין בו כח שכל ובינה גדולה להנצל ע"י המצאות ותחבולות. ועל זה אמר "והולך בחכמה הוא ימלט". ומלת "והולך" על המנהגים שינהג כפי החכמה. וכמו שבארנו למעלה (חדר ה' חלון ז') בפסוק (משלי יג, כ) "הולך את חכמים יחכם":
(משלי יז, טז) "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חָכְמָה ולב אין". פירוש "חָכְמָה" דרכי החכמה צדק משפט ומישרים, וכדברי הכלל הי"ב. כבר בארנו בחלון זה, כי הכסיל הוא ההולך בשרירות לבו ונלוז מן החכמה. ומלת "לקנות" על קנין החכמה, שיצטיירו בלב האדם. כמו (ד, ה) "קְנֵה חכמה וגו' קְנֵה בינה". ובארנוהו בחלון ד' ואמרנו שם שצריך האדם להתאמץ ולהתגבר על יצרו ולכבוש תאותו טרם יוכל לקנות חכמה ולצייר בלב ציורי החכמה. והנה הכסיל בראותו איש חכם מלא חכמה ודברי פיו חן ושכל טוב, יחפוץ גם הוא לקנות חכמה. אבל אין בידו לקנותו בעבור שאינו חפץ להסיר תאותו ולהתגבר על יצרו. ואעפ"י שילמוד חֻקֵי החכמה, לא ימשלו בלבו ולא ינהג בחכמה. וכבר בארנו שמלת "לב" הונח על כח המושל שבלב האדם שבו יגזור על כחותיו מי מהם ימשול בלב. ולב כסיל לשמאלו. כי הכחות המצטיירות לרעה מתגברות על לבו, ולכן לא ינהג בחכמה. ואמר שלמה כלועג על הכסיל, "למה זה מחיר כסף ביד הכסיל" לתתו לחכמים לקנות חכמה כמוהם. "ולב אין" בכסיל למשול על כחותיו ולהנהיגם בחכמה? ומה יתן ומה יוסיף אם ילמדוהו החכמים חֻקֵי החכמה, אם לא ינהג בחכמה? כי לא לו תהיה לקנין נפשיי. ולשוא נתן מחיר תמורתה? ובפירוש רש"י ז"ל "ולב אין. אין בלבו לקיימה. ואינו לומד תורה אלא לקנות שם". עכ"ד ז"ל. ושתים למדנו מדבריו. שמלת "חכמה" הנזכר בכתוב הכונה על חֻקֵי התורה ומשפטיה. וכדברי הכלל שיסדנו. ושמלת "לב" על הממשלה והבחירה לנהוג בחכמה. ואין ספק שדבריו לקוחים ממדרשי רבותינו ז"ל למביני מדע. אבל ראב"ע ז"ל פירש "ולב אין, לו לב ללמוד". וכן פירש רלב"ג ז"ל "חסר לקבלה. כי אין לו לב לקבלה" ע"כ. ואין הדבר כן. כי הכח ביד אדם ללמוד בחכמה. וכדברי הכלל הששי. ובארנוהו בבית הראשון. (חדר ב' חלון א'). ועוד מלת "כסיל" איננו על חסר השכל והבינה, אלא על הנלוז מן החכמה, וכמבואר בחלון זה. והעיקר כמו שפרשנו: