"כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" (ישעיה נה, ט). פירוש. פן יאמר "איש האון" אם אמת הדבר שמחשבות השם ב"ה עומדות לעד ואיננו משתנה מרצון לרצון, למה יקרה עתה לצדיקים כמקרה הרשעים, ולרשעים כמעשה הצדיקים? כאשר עינינו רואות בימי גלותינו המר הזה. ופן יאמר ה"רשע" איככה אוכל להאמין שהשם ב"ה יסלח לאשר הִרְבָּה להרשיע כמוני? על זה השיב השמרו לכם להשוות1צ"ל מלהשוות ולהדמות דרכי השם ומחשבותיו לדרכי ומחשבות האדם. והחל באחרון ואמר "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם", כלומר אין השָׁווּת ודמיון כלל בין דרכי ומחשבות השם ב"ה לדרכי ומחשבות האדם. ומה שאנו אומרים "דרך ה', מחשבות ה'", למשל נאמרו הדברים, להסביר אזן שומעת. אבל כפי האמת לא יקבצם סוג אחד ומין אחד. והנני ממשיל לכם ענין זה כפי יכולת האדם עם דבר נראה לעינים, והוא ענין שמים וארץ. הנכם רואים בעיניכם את השמים ואת הארץ שניהם נמצאים ונבראים. הביטו כמה גבהו שמים מארץ, ואיני מדבר על גבה המקום והמדה, אלא גבה המעלה והרום, כמו "ירום ונשא וגבה" (ישעיה נב, יג). וכאשר נתבונן בזה נמצא שני הבדלים עצומים המבדילים בין עצם השמים לעצם הארץ שהן כדמות שתי ההבדלים העצמיים שיבדלו בהן דרכי ומחשבות השם ב"ה לדרכי ומחשבות האדם. ההבדל הראשון הוא כי עצם השמים טהור ומאיר ונבדל בעצמו מעצם הארץ החשוך והעב והמזוהם. וכדמות זה יבדלו דרכי השם ב"ה מדרכי האדם. כי דרכי ה' ישרים וטהורים נבדלים מכל רע, כי טוב וסלח רב חסד רחום וחנון ואמת וכיוצא. ודרכי האדם חשוכים ומזוהמים, כדרך "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא). וההבדל השני הוא כי עצם השמים וחלקיו כל מאורי אור עומדים לעד ולא ישתנו, כדרך "ויעמידם לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור" (תהלים קמח, ו). וכדרך שתקנו ז"ל "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם" (ברכת חידוש הירח). ונבדלים בזה מעצם הארץ שהוא משתנה בפרטיו, "דור הולך ודור בא" (קהלת א, ד) גשם ועוצר, ברכה ומארה, טוב ורע וכיוצא. וכדמות זה יבדלו מחשבות השם ב"ה ממחשבות האדם. כי מחשבות השם ב"ה עומדים לעד ולא ישתנו, ומחשבות האדם המה מהבל יחד2מליצה ע"פ תהלים סב, י ומשתנות מרצון לרצון, מטוב לרע, ומרע לטוב בלי טעם ובלי חכמה. ואם נרמוז שני הבדלים עצמיים כאלו בשמים ובארץ הנבראים שניהן, ומחומר קורצו יחד; ומה תחשבו על ה' הנשגב משִׁקוּל דעת כל יצור? ואיך תהבילו הבל גדול להדמות ולהשוות בצד-מה דרכיו ומחשבותיו לדרכי ומחשבות האדם? ולכן ראוי לכם לדעת כי מאד עמקו מחשבותַי ומאד גבהו דרכַי ואינן מובנים לבינת אדם כלל. ודי לכם אם תאמינו כי צדיק וישר אנכי בדרכַי ובמחשבותַי, ושאני טוב לשבים אֵלַי ואוהב מעשה צדיקים, ושונא מעשה הרשעים, הכל כמו שכתבתי בתורתי.
"כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים, ושמה לא ישוב כי אם הרוָה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו" (ישעיה נה, י-יא). פירוש. אחר שהמשיל כבוד ורוממות [בוראנו]3המלה מטושטשת וכתבנו לפי השערה ומחשבותיו לכבוד השמים נגד הארץ, הזכיר עוד לומר: אתם יודעים מעלת השמים כי הם מורידים הגשם והשלג על הארץ, וע"י כן יש זרע לזורע ולחם לאוכל. ואם יעצרו השמים יִגְוַע כל בשר יחד על הארץ. כן אנכי ה' אַחֲיֶה את כל הנמצאים מראשית עד אחרית, שהשמים יתנו רביבים ולא ישובו אליהם ואינן מקבלים מאומה מן הארץ. כן גבהו דרכי מדרכיכם, כי האדם ההולך בדרכים טובות יקבל ברכה מן השם ב"ה. אבל הוא ב"ה נוהג בדרכיו הטובים בנדבה גמורה, כי אינו צריך לזולתו והכל שלו. והמשל נכבד, כי הארץ כל מה שתתן תשוב אליה, כדרך "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג, כ), אם טוב ואם רע. וכן האדם כל דרכיו [וארחותיו] שָׁבִים אליו אם טוב ואם רע, כדרך "אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא" (משלי ט, יב). וכמו שהשמים פועלים פעולתם ודאי כי הגשם כשירד ירוה את הארץ והולידה והצמיחה, ואי אפשר שירדו ותעדר הפעולה הזאת; כן גבהו דרכיו ית' מדרכנו. כי כל אשר חפץ וכל אשר יצוה כן יקום וכן יהיה. ואין כן הארץ שלא תוכל לפעול מאומה זולתי ע"י משטר חקות השמים, וכן האדם אי אפשר שישלים דרכיו וחפציו זולתי בחפץ השם ב"ה. ולכן אם הוא ב"ה מחיה את המציאות כולו, ובכחו עושה כחפצו בשמים ובארץ דרכיו נשגבים וטובים, ומחשבותיו עומדות לעד בלי שנוי, תצא התולדה שהוא ב"ה לעד אוהב צדיקים ושונא מעשה הרשעים, ויתן שכר טוב לצדיקים ויפרע מן הרשעים שלא שבו בתשובה. וכן יהיה כאשר יגיע הזמן. ועל זה אמר "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון" (ישעיה נה, יב), כלומר עוד יבוא העת שאמלא דברי אשר דברתי ביד עבדי הנביאים כולם, כי לא ישוב דברי ריקם, וכל אשר אמרתי כן יהיה. גם אחת דברתי ולא אשנה.
ואולם מה שהפצתי אתכם בגוים וסבלתם בגלות רעות רבות, הכל כפי ארחות חכמתי העליונה. וכאשר כתבתי לכם בתורתי מאז, כי העידותי בכם את השמים ואת הארץ4דברים ח, יט-כ כי אבוד תאבדון ושאסתיר פני מכם בעבור עונותיכם. ואם תשובו וקראתם אותי ותשמרו חקותי ומצותי, אז אגאל אתכם. כי לעמת השתנות מצבכם תשתנה לעומתו המחשבה העליונה בארח חכמה, והנה הגאולה והטובה בידכם. ועל זה אמר "כה אמר יי', שמרו משפט צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות" (ישעיה נו, א). כלומר מה תצעקו? ומה תחשבו רעה אל ה'? והוא עודנו חפץ חסד לבית ישראל, רק אם תשמרו משפט ותעשו צדקה, כי אלהֵי משפט ה' ואין משוא פנים לפנים. ולפי שמדבר נגד הרשעים ואנשי און, והודיעם שישובו וישתנו הגזרות העליונות לעומתם, על כן הוצרך להשתמש בפרשה זו בלשונות של "מחשבה", והבן.