הכלל השלישי. יתכן הנחת לשון "מחשבה" על הדברים המעשיים גם בהיות החושב מתהפך במחשבותיו הרבות ולא ידע כדת מה לעשות, בעבור התעלם ממנו ההסכמה. והן כמו דמיונות עוברות על הלב, האחת מנגדת לחברתה, ובעל המחשבות אין בידו הסכמה באחת מהן. ותהיינה כולם בטלות ומבוטלות בעיניו. ועם כל זה יונח על כל אחת מהן לשון "מחשבה". וזה קרוב למה שבארנו. והטעם שוה בשניהן. וזה ההבדל השני המבדיל בין לשונות של "עצה" ובין לשונות של "מחשבה". כי לשון "עצה" לא יפול גם על דבר מעשה רק בהיותו מסכים הסכמה החלטית לעשות כעצתו. ולשון "מחשבה" נופל גם על ענינים עוברים ודמיונים בטלים. וגם ענין זה תמצא לשון "מחשבה" כתובה בספרי הקודש כמו שיתבאר.
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
